רע"א 7584/15

תקציר

המבקשים, שבבעלותם תחנת דלק ובניין שירותים, משכנו את הנכס לבנק לאומי במסגרת הסכם פירעון חוב. כאשר החל הבנק בהליכי מימוש משכנתאות, תבעו המבקשים בטענה כי שטרי המשכנתא זויפו. במהלך הדיון ניסו המבקשים להטיל ספק במהימנותו של עד הבנק, עו"ד עיסאווי, אשר אישר נוטריון לאחד משלושת הסכמי המשכנתא. המבקשים הציגו בפניו הסכם מזויף לכאורה לחלוקת העיזבון, שעו"ד עיסאווי הכחיש כי הכין או היה עד לו. לאחר מכן ביקשו המבקשים להגיש הסכם זה כראיה, אך בית המשפט המחוזי סירב בנימוק של חוסר הוכחות. המבקשים ביקשו גם להציג תצהירים או עדויות של שני חותמים על הסכם חלוקת העיזבון כדי להוכיח זיוף, אך בית המשפט דחה בקשה זו בקובעו כי הדבר ידרוש משפט זוטא בנושא ולכן אינו מתאים להליך הנוכחי. הראיות שביקשו המבקשים להגיש לא היו קשורות למחלוקת המרכזית ולא נועדו אלא להטיל דופי בדמותו של עו"ד עיסאווי. בית המשפט קבע כי ניתן להציג ראיות כאלה בגבולות שנקבעו בפסקי דין קודמים, שהמקרה הנוכחי לא דבק בהם. יתר על כן, סוגיית הזיוף לא הוכחה בשום בית משפט והתייחסה רק לאחד משלושת הסכמי המשכנתא. לפיכך, הערעור על הגשת הראיות נדחה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשפט של הבנק.