רע"א 7925-02-21

תקציר

התיק נסוב סביב בקשתה של קרנית - הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים להציג ראיות נוספות שיסתרו את קביעת המוסד לביטוח לאומי בנוגע לנכותו של ש.ר., שטען כי היה מעורב בשתי תאונות דרכים. התאונה הראשונה התרחשה במרץ 2015, שבגינה נתבע משרד הביטחון, והשנייה התרחשה באוגוסט 2017, כאשר הקרן נתבעה. שתי התאונות הוכרו כתאונות עבודה. לאחר התאונה הראשונה נותח ש.ר. בכתפו ומספר ועדות רפואיות בדקו אותו. הוועדות מצאו כי לש.ר. הייתה נכות זמנית אך לא נכות לצמיתות הקשורה לתאונה. ש.ר. ערער, ובית הדין לעבודה הורה על דיון מחודש בעניינו. ועדת ערר רפואית שנערכה לאחר מכן מצאה קשר סיבתי בין התאונה הראשונה לבין פגיעת הכתף של ש.ר., אך לא ייחסה לו נכות לצמיתות. לגבי התאונה השנייה, ועדה רפואית ייחסה לש.ר. נכות צמיתה של 15% לנכות, בניכוי 10% בגין מצב קודם. על החלטה זו הוגש ערעור, והניכוי הוסר לאחר שנמצא כי אין סיבה לכך. לאחר מכן ביקשה הקרן מבית המשפט להציג ראיות הסותרות את קביעת המוסד לביטוח לאומי בנוגע לנכות. בית המשפט דחה את בקשת הקופה וקבע כי כל הראיות הרפואיות כבר נשקלו בוועדות, ולא חל שינוי במצבו הרפואי של ש.ר. עוד צוין כי קביעות שונות של ועדות שונות אינן עילה מספקת לאפשר ראיות נוספות. בית המשפט הדגיש את היקף ההתערבות המצומצם במקרים כאלה ואת נטל ההוכחה על התובע. מאחר שהקרן לא הוכיחה כל פגם משפטי או עובדתי בקביעה, הבקשה נדחתה, והקרן חויבה לשאת בהוצאותיה של ש.ר.