עת"מ 56846-10-17

תקציר

בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת רשות האוכלוסין לשלול היתרים למספר מסעדות להעסיק שפים זרים ולסרב לבקשותיהם העתידיות להעסקת שפים מומחים זרים לתקופה של שלוש שנים. ההחלטה התקבלה על סמך ראיות לכך שהמסעדות לא שילמו לשפים שכר מומחים, כנדרש בחוק, ולא הגישו בקפדנות אוכל אסייתי אתני, כנדרש בתנאי ההיתרים שלהן. בית המשפט מצא כי ההחלטה התקבלה כדין, במסגרת שיקול דעתה של הרשות, והיא סבירה ומידתית, ללא פגמים מינהליים. כמו כן, דחה בית הדין את טענות המסעדות בדבר אופן גביית עדויות העובדים והיעדר שימוע בעל פה, וקבע כי הליך השימוע בכתב היה מספק. בית המשפט גם אישר את שיקול דעתה של הרשות בקביעת תקופת הסירוב לבקשות עתידיות, ומצא אותה סבירה בהתחשב בהפרות. לבסוף, ההשלכות הכלכליות של ההחלטה על המסעדות הוכרו אך גברו על ההפרות, שהעניקו למסעדות הטבות כלכליות. משכך, נדחתה העתירה שערערה על החלטת הרשות, והמסעדות חויבו לשלם את הוצאות הרשות בסך 30 אלף שקל.