בר"מ 301/03

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת הדחייה על יסוד הערכתו שני שיקולים עיקריים בבואו להחליט על צו ביניים: "מאזן הנוחות" וסבירות קבלת העתירה. מאזן הנוחות כרוך בהערכת נזקים פוטנציאליים לשני הצדדים אם יינתן צו מניעה או לא, ונוטה בעיקר לטובת המשיבים במקרה זה. בית המשפט קבע כי מתן צו ביניים גורף המחייב סגירת חנויות יפגע באופן משמעותי במשיבים, בעיקר באמצעות גרימת נזק כלכלי ופגיעה בכלל הציבור הנהנה מהשירותים. לעומת זאת, הפגיעה במבקשים מקיום צו המניעה הנוכחי נחשבה פחות משמעותית. לפיכך, החליט בית המשפט כי עדיף לשמר את המצב הקיים מאשר לשנותו. נראה כי כוונתו המקורית של בית משפט קמא במתן צווי הביניים הייתה למנוע שינויים שעלולים לפגוע מבלי להכריע לגופה של העתירה. בית משפט קמא השכיל לאזן בכך שהבטיח שהליך העתירה לא יתבטל תוך מניעת פגיעה מיידית במשיבים. שני הצדדים עודדו לזרז את חקירת העתירה העיקרית, שכן עיכובים עלולים להפוך את העתירה ללא רלוונטית גם אם המבקשים ינצחו בסופו של דבר. לפיכך דחה בית המשפט את הערעור, אישר את צו הביניים מיום 15.12.02 ופסק הוצאות בסך 7,500 ₪ לכל משיב, תוך שהוא דוחה תביעות נוספות לפי פקודת ביזיון בית המשפט.