רע"ב 7734/22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה שהגיש המבקש ואינו רואה צורך למנות לו סניגור במימון ציבורי. בית המשפט בחן את כל ההגשות, לרבות תשובות המשיבים, והגיע למסקנה כי המקרה אינו מצדיק רשות ערעור, שכן היתרים כאלה ניתנים רק במקרים מיוחדים בעלי השלכות משפטיות משמעותיות מעבר למקרה הפרטני. על אף שעשויה להיות הקלה מסוימת כאשר החלטה עוברת מגוף מינהלי לגוף שיפוטי, טיעוני המבקש אינם עומדים אפילו בתנאים מקלים אלה. בתחילה, המבקש הורשה לרצות את עונשו באמצעות עבודות שירות, שהיא זכות שמטרתה שיקום. עם זאת, הוא לא עמד בדרישות, כפי שמעידים תלונות על חוסר יעילות מצד מעסיקיו, היעדרות ואי ציות להנחיות נציב שירות הקהילה. משכך, עם סיום עבודות השירות, העניק בית המשפט הזדמנות נוספת להיענות לבקשה, אך המבקש לא ניצל הזדמנות זו. לפיכך, ההחלטה לבטל זכות זו נמצאה ראויה. טענותיו של המבקש בדבר היעדרות במהלך שימוע נעדרו תמיכה מהותית, והוא קיבל הודעה כדין אך בחר שלא להגיע, ובכך ויתר למעשה על זכותו לשימוע. בנוסף, פציעתו של המבקש לא סיפקה נימוק או הצדקה מוצדקת להיעתר לערעור. בית המשפט הסכים עם בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הסביר כראוי את התנהגותו או אי השלמת עבודות השירות טרם פציעתו, וההנחה הייתה כי שירות בתי הסוהר יכול לנהל את צרכיו הרפואיים. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולפיכך כל בקשה לעיכוב ביצוע ריצוי עונש המאסר בטלה.