ע"א 192/77

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון התייחס לחברה שהקימה מפעל בכרמיאל ואושרה לה הטבות מס לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959. האישור הותנה בהפרדת הפעילות היצרנית והמסחרית של מפעל כרמיאל משאר מפעלי החברה. עם זאת, בשנות המס 1970 ו-1971 נמכרו למעלה מ-90% מתוצרת המפעל בכרמיאל למפעל אחר בבעלות בעלי המניות של החברה, הממוקם במרכז הארץ. כתוצאה מכך, פקיד השומה סירב להעניק לחברה הטבות מס הכנסה, מה שהוביל את החברה לערער לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה. עם זאת, בית המשפט העליון קיבל את ערעור החברה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נמצא כי תנאי ההפרדה לא הופר, שכן המכירות התנהלו במחירי שוק ולא הייתה מניפולציה ברווחים. בנוסף, התכתבות מרכז ההשקעות ותגובת הדירקטור תמכו בעמדת החברה. השופט ויטקון, השופט אלון והשופט שמגר הסכימו כי יש לקבל את הערעור, אך השופט שמגר הביע ספק בתום הלב של החברה. בית המשפט קבע כי החברה זכאית להטבות המס הנדרשות, אך לא פסק הוצאות כלשהן בשל תרומתה של החברה לאי ההבנה.