רמ"ש 59432-03-26

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעיקר בעקרונות משפטיים וחידושים, וזאת בהתבסס בלעדית על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין רמ"ש 59432-03-26** **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בבקשת רשות ערעור על מספר החלטות ביניים של בית המשפט לענייני משפחה בקריות. ההחלטות נוגעות לסוגיות דיוניות וראייתיות בהליך עיקרי של תביעה נזיקית בגין נזקי גוף ופרסום לשון הרע, אשר מקורן לכאורה באירוע תקיפה שנטען כי התרחש על ידי המבקשים. בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים) בחן את ארבע ההחלטות שהתבקש עליהן ערעור: (א) שמיעת עדותו של האב; (ב) קיום שיחה טלפונית של בית המשפט עם מומחה המבקשים; (ג) התרת שליחת מסמכים עדכניים למומחית בית המשפט; (ד) הגשת הקלטה ותמלול של בדיקה רפואית. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **סמכות ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים:** * **העיקרון:** בית המשפט המחוזי מזכיר את הכלל הבסיסי על פיו השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו ככלל במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי (סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). * **החריג:** התערבות אפשרית רק מקום בו הוכח כי דחיית הדיון עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, לגרום לנזק של ממש, או להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט המחוזי בחן כל אחת מההחלטות לאור תבחינים אלו. הוא דחה את רוב הבקשות תוך שהוא קובע כי ההחלטות האמורות (שמיעת עדות האב, שיחה טלפונית עם המומחה, שליחת מסמכים עדכניים למומחית) אינן עונות על קריטריונים אלו. החריג היחיד בו נתן בית המשפט את אמון הערעור היה בעניין הגשת ההקלטה ותמלולה. 2. **שיקול דעת דיוני של הערכאה הדיונית:** * **העיקרון:** בית המשפט המחוזי מדגיש כי החלטות הנוגעות לניהול הדיון, לרבות שמיעת עדות (תקנות 63(ב)(14), 69(א), 69(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), מצויות בליבת שיקול הדעת של בית המשפט הדיוני. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט אישר כי בית המשפט קמא פעל במסגרת סמכותו כששמע את עדות האב, תוך שהוא מודע לאי-אובייקטיביות שלו. 3. **גמישות דיונית בבתי משפט לענייני משפחה:** * **העיקרון:** בית המשפט המחוזי מציין כי בתי משפט לענייני משפחה הם ערכאות בעלות גמישות דיונית ייחודית, אשר נועדה לאפשר עשיית משפט צדק, כל עוד הדבר אינו פוגע בזכויות הצד האחר (סעיף 8(א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"א-1995). * **יישום בפסק הדין:** במסגרת עיקרון זה, בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט קמא להתיר שליחת מסמכים עדכניים למומחית, וזאת תוך קישור להחלטה קודמת בנושא ותוך הדגשת הצורך בהשלמת חקר האמת, במיוחד כאשר מדובר במצבם של קטין ואמו. 4. **תיעוד פרוטוקול והסכמות דיוניות:** * **העיקרון:** בית המשפט מדגיש את חשיבות התיעוד המדויק בפרוטוקול הדיון, הן לערכאה הדיונית והן לערכאת הערעור, לצורך בחינת ההליך וקבלת החלטות מושכלות. * **יישום בפסק הדין:** בעניין השיחה הטלפונית של בית המשפט עם מומחה המבקשים, חרף המחלוקת בין הצדדים אם התקבלה הסכמה מפורשת, קבע בית המשפט כי היעדר התנגדות מתועדת מצד המבקשים במהלך הדיון, מהווה אינדיקציה להסכמה (בבחינת "כל ראיה בלתי קבילה [...] ניתן לקבל כאשר הצד שכנגד אינו מתנגד להשמעתה או הגשתה"). עם זאת, בית המשפט מותח ביקורת על דרך ההתנהלות וממליץ על תיעוד ברור של הסכמות בעתיד. 5. **קבילות הקלטת שיחה שבוצעה ללא ידיעת הצד השני (האזנת סתר):** * **החידוש המרכזי בפסק הדין:** זוהי הנקודה בה בית המשפט המחוזי התערב בהחלטת בית המשפט קמא. בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת בית המשפט קמא להורות על הגשת ההקלטה ותמלולה של הבדיקה הרפואית. * **ההבחנה המהותית:** בית המשפט מבחין בין החלטות דיוניות אחרות לבין סוגיה זו, אשר נוגעת ל"האזנת סתר" ולהגשת ראיה שהושגה בדרך זו. * **הלכה נקוטה:** בית המשפט מסתמך על הלכת **רע"א 2948/10 יואב גליצנשטיין נ' מדינת ישראל** (להלן: "עניין גליצנשטיין"). על פי הלכה זו: * **ככלל, אין לאפשר הקלטה של בדיקת מומחה בסתר** ללא הסכמת הצד השני (במקרה זה, הרופא המומחה) וללא אישור מראש של בית המשפט. * **מקרים קיצוניים:** קיימת אפשרות להיתר במקרים קיצוניים בלבד, כאשר הנתבע או המומחה מתנגדים לכך. * **נקודת המוצא:** על בעל דין לבקש מראש רשות להקלטה, ולא לעשות דין לעצמו. * **פגיעה בהליך:** הקלטה בסתר עלולה לפגום באיכות הבדיקה, ליצור חוסר שוויון בין הצדדים, ולפגוע בעקרונות של תום לב דיוני. * **אינטרס ציבורי:** יש להפריד בין הזירה המשפטית לזירה הרפואית. הכנסת מכשירי הקלטה לחדר הבדיקה עלולה להשפיע על איכות המלאכה המקצועית של המומחה. * **בדיקות רגישות (פסיכיאטריה):** בית המשפט מדגיש כי בדיקות פסיכיאטריות דורשות חשיפה כנה של הנפש, ולכן נטיית בתי המשפט להצדיק הקלטה של בדיקות כאלו תהיה נמוכה במיוחד. * **יישום ספציפי בפסק הדין:** בית המשפט קובע כי במקרה דנן, האב נמנע מלבקש רשות מבית המשפט, לא יידע את המומחה, לא טען שמדובר במקרה קיצון, ועשה דין לעצמו. כל זאת, בעת בדיקת קטינה בתחום בריאות הנפש, בסתר. לפיכך, בית המשפט ביטל את ההחלטה לאפשר הגשת ההקלטה ותמלולה. * **פגיעה בפרטיות:** בנוסף, בית המשפט מציין כי עצם ההקלטה והגשתה עלולות לפגוע בפרטיותה של הקטינה, ללא הסכמה מפורשת שלה או של בית המשפט, ומפנה לסעיף 10(א) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. 6. **הפרדה בין שיקולים דיוניים לשיקולי מהות:** * **הבחנה:** בית המשפט מבהיר כי הגשת ההקלטה נועדה לדיון דיוני בלבד (האם לאפשר בדיקה נוספת), ולא לליבת המחלוקת המשפטית. * **יכולת בית המשפט:** בית המשפט קובע כי בית המשפט קמא יוכל לקבל החלטה מושכלת בעניין הצורך בבדיקה נוספת גם ללא ההקלטה, למשל על ידי קבלת הבהרות מהמומחה או על בסיס חוות דעת המומחית שמונתה מטעם בית המשפט. **היבטים פרוצדורליים נוספים** * **החלטה לרשות ערעור כערעור:** בית המשפט המחוזי החליט ליתן רשות ערעור לדון בבקשה כערעור, דבר המעיד על חשיבות הסוגיות המשפטיות שעלו. * **הוצאות:** לנוכח העובדה שהמערערים זכו רק בחלק קטן מהבקשה (בעניין ההקלטה), וכי סירבו להצעת בית המשפט לצמצם את הערעור רק לנקודה זו, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. * **פיקדון:** הפיקדון הופקד על ידי המערערים הושב להם. * **פרסום:** פסק הדין הותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, דבר המעיד על חשיבותו הציבורית והמשפטית. **סיכום** פסק הדין מדגים את האיזון שערכאת הערעור שואפת לשמור בין כיבוד שיקול דעתה של הערכאה הדיונית לבין הצורך להתערב בהחלטות שעלולות לפגוע באופן ממשי בזכויות הצדדים, בעקרונות היסוד של המשפט (כגון הליך הוגן, תום לב, פרטיות), ובשלמות ההליך השיפוטי. החידוש המרכזי בפסק הדין נעוץ בביטול הנחיית בית המשפט קמא להגיש הקלטה שבוצעה בסתר, תוך חיזוק ההלכה הפסוקה בנוגע לקבילות הקלטות כאלה, במיוחד בהקשר של בדיקות רפואיות ורגישות.