ע"פ 1967/05

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע נהג אוטובוס בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, לאחר שפגע והרג שני הולכי רגל, עליזה ואחיקם בביוף, באמצעות האוטובוס שלו. הנהג טען כי התאונה נגרמה על ידי רכב אחר, אך מאוחר יותר שינה את גרסתו וטען כי הקורבנות נכנסו לנתיבו, מה שהופך את ההתנגשות לבלתי נמנעת. בית המשפט קבע כי הנהג לא נקט בזהירות הראויה, לא הבחין בנפגעים שחצו את הכביש, וכי נהיגתו הפזיזה היוותה רשלנות. הנהג ערער על ההרשעה ועל גזר הדין. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולא מצאה כל פגם בהרשעה או בגזר הדין. עובדות המקרה תמכו במסקנה כי הנהג לא שם לב לכביש, והקביעה כי הקורבנות חצו בכיוון נסיעתו של המערער התבססה על עדות עדים מהימנה. ערכאת הערעור הסכימה לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ו-15 שנות פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, לרבות איסור נהיגה ברכב פרטי למשך שבע שנים. בית המשפט הדגיש את הצורך בהרתעה בתחום הבטיחות בדרכים והכיר בכך שהתאונה נגרמה כתוצאה מטעות אנוש, שניתן היה למנוע אילו המערער היה ממלא את חובותיו כנהג. המערער חויב להתחיל לרצות את עונש המאסר ביום 23.4.2006.