ב"ל 35024-08-24

תקציר

הטקסט המסופק מפרט ניתוח משפטי הנוגע לתביעה בגין פגיעה הקשורה לעבודה, במיוחד אוטם שריר הלב. העיקרון המשפטי המרכזי הנדון הוא מבחן "אירוע חריג" לקביעה אם אירוע לבבי מהווה תאונת עבודה. **העיקרון המשפטי: מבחן "אירוע חריג"** הניתוח נשען על הסטנדרט המשפטי הקבוע לפיו על מנת שאירוע לבבי יוכר כפגיעה בעבודה, על המבוטח להוכיח: * **אירוע יוצא דופן בעבודה:** אירוע זה חייב לגרום למאמץ פיזי או מתח יוצא דופן, המאופיין כ"מאמץ רגשי יוצא דופן". * **סיבתיות:** האירוע החריג חייב לגרום ישירות לאוטם שריר הלב. **חידושים משפטיים וניואנסים ביישום המבחן** הפסיקה המצוטטת מציגה ומבהירה מספר ניואנסים חשובים ביישום מבחן "האירוע החריג": * **התמקדו בלחץ, לא רק באירוע:** "האירוע החריג" נבחן ביחס ל*לחץ* שהוא גרם, ולא רק ביחס לאירוע עצמו. כפי שהודגש בע"א (ארצי) 25208-01-23 חוסני מסארווה נ' המוסד לביטוח לאומי*, הסטייה מוערכת על סמך הלחץ שנוצר. * **ראיות אובייקטיביות ללחץ סובייקטיבי:** בעוד שלחץ נפשי הוא סובייקטיבי, החוק דורש ראיות אובייקטיביות כדי לתמוך בטענות של "כעס בעוצמה יוצאת דופן". אין די באמירות סובייקטיביות גרידא, כע"א 458/99 פלבסקי מאיר נ' הביטוח הלאומי – משרד ראשי*. * **מידתיות הראיות לסטייה:** מידת הראיות האובייקטיביות הנדרשת עומדת ביחס הפוך לסטיית האירוע משגרת העבודה. חריגה משמעותית יותר מהשגרה דורשת פחות ראיות אובייקטיביות, ולהיפך. * **בחינה סובייקטיבית של לחץ:** בחינת הלחץ הנפשי נעשית מנקודת מבטו של המבוטח וכיצד האירוע השפיע עליו באופן אישי, ולא כיצד אדם היפותטי היה מושפע. זה נתמך על ידי *רמ"י (עבודה לאומית) 7968-12-20 אנונימי – המוסד לביטוח לאומי* ו*רמ"י (ארצי) 35165-11-18 מאלכ – המוסד לביטוח לאומי*. * **תיעוד רפואי "שקט":** הפסיקה מכירה בכך שבמצבים של מצוקה רפואית חמורה כמו התקף לב, הרשומות הרפואיות הראשוניות עשויות שלא לפרט את האירוע הספציפי הקשור לעבודה. תיעוד "אילם" זה אינו שולל באופן אוטומטי את גרסת התובע לאירועים, שכן אין זה סביר לצפות לתיאור מפורט מאדם הנמצא במצב של סכנת חיים (*ע"א (ארצי) 33877-02-19 דניאל מדר נ' המוסד לביטוח לאומי*). * **אירוע שיא לעומת לחץ מתמיד:** הניתוח מבחין בין לחץ עבודה מתמשך, הנחשב לשגרה, לבין "אירוע שיא" המעלה את הלחץ לרמה חריגה. גם אם קיים לחץ מתמיד, החריגות נקבעת על ידי שיא הלחץ באירוע ספציפי (*רמ"י (עבודה לאומית) 306/03 נדב אושרי – המוסד לביטוח לאומי*). **יישום העובדות:** ההחלטה מדגישה את הדברים הבאים בקביעה כי התרחש אירוע חריג: * **נסיבות חריגות של עיכובים:** בעוד שעיכובים בתזמון הקבלנים אינם נדירים, *צירוף* הגורמים ב-21 בספטמבר 2023 היווה אירוע חריג. זה כלל: * עיכובים משמעותיים בכניסת אלקטרה. * סמיכות כניסתה המתוכננת של אלקטרה ליציאת התובעת לחופשה בת שבועיים. * ההבנה כי נציגי אלקטרה הטעו לכאורה את התובע באשר למוכנותו וכוונותיו. * **הטעיה והבטחות שהופרו:** תפיסתו של התובע כי הונאה מכוונת על ידי נציגי אלקטרה, במיוחד בכל הנוגע להבטחות להגשת מסמכים ועמידה בלוחות זמנים, הייתה גורם קריטי. ההונאה הזו יצרה רמת לחץ מעבר לאתגרי העבודה הרגילים. * **החוויה הסובייקטיבית של התובע:** בית המשפט שקל את טענותיו החוזרות ונשנות של התובע כי מעולם לא חווה בגידה כה משמעותית באמון וסיכול פרויקט גדול, מה שהפך את האירוע לחריג במיוחד *עבורו*. * **הסלמה בלחץ:** דאגתו של התובע הסלימה במהלך היום, והגיעה לשיאה בלחץ עז עד הערב עם קבלת מידע סופי על כך שלוחות הזמנים המובטחים לא יתקיימו. זה הדגים התקדמות ברורה מדאגה שגרתית ללחץ נפשי יוצא דופן. לסיכום, הניתוח המשפטי מדגיש כי מבחן "האירוע החריג" מחייב בחינה דקדקנית של הנסיבות הספציפיות, החוויה הסובייקטיבית של המבוטח והראיות האובייקטיביות התומכות בטענת הלחץ החריג, והכל במסגרת הפסיקה המבוססת.