ערר 25/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני עררים על שתי תכניות נפרדות לשינוי ייעוד של שתי חלקות קרקע בבאר שבע לשימוש מסחרי. המשרד להגנת הסביבה התנגד לשתי התוכניות בשל קרבתן של החלקות לחוות גז, המהוות סכנה לציבור. ועדת התכנון המחוזית דרום אישרה את אחת התוכניות בתנאים תוך דחיית השנייה. המערערים טענו כי תנאי האישור מעקרים את התכניות, והחלטת הוועדה אינה סבירה ומפלה שכן היא מאשרת תכניות מסחריות אחרות באזור ללא תנאים. הוועדה המקומית ועיריית באר שבע תמכו בהחלטת ועדת התכנון. בית המשפט החליט לדחות את הערעור הראשון (25/09) ולקבל חלקית את הערעור השני (26/09). השופטים הסכימו עם החלטת ועדת התכנון כי קרבת חוות הגז מהווה סיבה מוצדקת להגבלת שימושים מסחריים בתכניות המערערת. בית המשפט הדגיש כי שימושים מסחריים מושכים אוכלוסייה משתנה שאינה ערוכה להתמודד עם הסיכונים הנשקפים מחוות הגז, מה שהופך אותן לפגיעות יותר מאוכלוסיית קבע. השופטים קיבלו גם את מרחקי הבטיחות של המשרד להגנת הסביבה הנגזרים מהתקנות האמריקאיות, ומצאו אותם מתאימים יותר מהתקנות הגרמניות שהציע המערער. עם זאת, בית המשפט בחר להוסיף את התנאי הקיים בתכנית המקובלת (25/09) לתכנית החכירה של מאיר (26/09) שכן שתי התוכניות הופרעו בשל סוגיית הסיכון מחוות הגז. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש לאשר את תכנית מאיר להפקדה, בתנאי הטעון אישור של המשרד להגנת הסביבה בדבר האמצעים הנדרשים למניעת סיכון מחוות הגז. השופטים גם הביעו הסתייגות משימושים מסחריים אחרים בסמוך לחוות הגז והציעו לוועדה המקומית ולמשרד להגנת הסביבה לפעול למניעת סיכון לציבור.