ת"א 4873-11-17

תקציר

פסק הדין דן בזכותו של הנתבע מס' 17 להתגונן מפני התביעה ומגיע למסקנה כי אכן עומדת לו הזכות, תוך דחיית טענת העירייה. לאחר מכן, היא בוחנת שלוש עסקאות מקרקעין לכאורה - שתי עסקאות מתנה (שטחי A ו-C) ועסקת מכר אחת (שטח B) - בין העירייה לבין קודמיהם של הנתבעים. בפסק הדין צוין כי המתנות לא נתמכו במסמכים כתובים, כנדרש בחוק, והסכם המכר, אף שהיה בכתב, נעדר חתימות ולא נרשם או דווח לרשויות המס. יתרה מכך, העירייה לא הצליחה להוכיח כי שולמה התמורה בגין המכירה. היעדר ראיות בכתב, יחד עם מותם של "המוכרים", מעכבים את טענת העירייה, וכך גם השיהוי המשמעותי בהגשת התביעה, הגורם נזק ראייתי לנתבעים. השופט קובע כי התביעה, לגבי כל התחומים שצוינו, נדחית בשל הכשלים בהוכחת העסקאות ופרטיהן, תקופת ההתיישנות ושיהוי ראייתי. זאת ועוד, טענות העירייה בדבר היותם של הנתבעים נאמנים בשטחי העסקה אינן מתקבלות, שכן היורשים לא ידעו על העסקאות. לבסוף, השופט מורה לעירייה לשלם לנאשמים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 15,000 ₪ וסוגר את התיק.