בש"פ 4738/14

תקציר

הערעור מתייחס להחלטה להאריך את מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כתב האישום נגד המערער מייחס לו עבירות של סחיטה באיומים וניסיון רצח של גיסו (תשע עבירות). על פי כתב האישום, המערער ניהל רומן עם אחותה של אשתו, א', שהייתה נשואה למתלוננת. במסגרת מזימתו המניפולטיבית, שלח המערער מסרונים לא' בהם התחזה לעמיתו לעבודה אורלי, ושכנע את א' לבצע מעשים שונים, לרבות מעשים מיניים, נתינת כספים והרעלת המתלוננת. א' ביצע את ההרעלה כפי שהורה המערער במספר רב של הזדמנויות, מה שהוביל את המתלונן לפנות לקבלת טיפול רפואי. במקביל, סחט המערער את המתלוננת באמצעות הקלטות שלו מבצע אקט מיני. הערעור מערער על קיומן של ראיות לכאורה ותומך בחלופת מעצר. נדבך הראיות העיקרי הוא דבריה של א', הנתמכים בראיות שונות, לרבות הודעות מהמתלוננת המתארות את תסמיניו, שיחות מוקלטות בין א' לאחיה ודברי המערער עצמו. עם זאת, לראיות יש גם חולשות וסתירות, הנובעות בעיקר מעדותו של א'. המערער טוען כי א' מנסה למזער את תפקידה ולהסיט את האשמה אליו. לאחר בחינת חומר הראיות מגיע השופט למסקנה כי יש בו כדי להרשיע את המערער, אך החולשות והסתירות מחלישות את כוחו. עם זאת, עילות המעצר הן כאלה שכל סיכון לשיבוש הליכי משפט יהיה בלתי סביר. השופט מקבל את הערעור ומחזיר את התיק לבית המשפט קמא כדי שישקול את חלופות המעצר המוצעות, שיש בהן כדי להפחית במידה מספקת את הסיכון. חלופות אלה כוללות מעצר בית, פיקוח אלקטרוני, איסור יצירת קשר עם המתלונן וערבויות כספיות. לבית משפט קמא שיקול דעת להמשיך ולבחון את החלופות מול שירות המבחן.