עפ"ת 40062-01-19

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל ערעור של מדינת ישראל על החלטה לבטל כתב אישום בגין עבירת תנועה בשל איחור בהגשה. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי בית המשפט לתעבורה בירושלים, הפעיל את סעיף 225א(א1)(1) לחוק סדר הדין הפלילי להגנתו של המשיב, הקובע מגבלה של ארבעה חודשים להגשת כתב אישום על סמך סוגים מסוימים של ראיות מצולמות בתיקי תעבורה. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי הוראה זו חלה רק על תמונות שצולמו באופן אוטומטי או על ידי שוטרים, מה שלא היה המקרה במצבו של המשיב. כתב האישום עסק בעבירה על תקנות התנועה שתועדה בווידיאו על ידי אזרח המשתתף במיזם שומרי הבטיחות בדרכים, אשר נבדקה על ידי המשטרה טרם הגשת כתב האישום. בית המשפט המחוזי קבע כי הרציונל העומד מאחורי מגבלת ארבעת החודשים - לאפשר לנאשם להכין את הגנתו - חל באופן שווה על כל עבירות התנועה, ללא קשר לסוג הראיות. לפיכך, הערעור התקבל, ביטול כתב האישום בוטל, והתיק יחזור לבית המשפט לתעבורה לדיון לגופו של אישום. פסק דין זה מתיישב עם פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי בבאר שבע במקרה דומה.