ת"פ 343/04

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה של נאשם 4 לפסול ראיות מסוימות שביקשה התביעה. באופן ספציפי, מבקש הנאשם למנוע מהתביעה להרחיב את עדותו של עד, מר עופר כהן, בנוגע להגשת דו"חות מס הכנסה של הנאשם ומסמכים נוספים הנוגעים לשנות המס שקדמו לאלה הנזכרים בכתב האישום. נאשם 4 מואשם בעבירות מס בין השנים 1999-2003, והתביעה מבקשת להביא ראיה נוספת זו כדי להוכיח את כוונתו של הנאשם להתחמק מתשלומי מס. בית המשפט מכיר בעיקרון הכללי לפיו אין להציג את התנהגותו או עברו הפלילי של נאשם כראיה, כדי להבטיח משפט הוגן ולהגן על חזקת החפות. עם זאת, היא מכירה גם בחריג לכלל זה לגבי "מעשים דומים" שיש להם ערך ראייתי משמעותי, אשר עשויים לספק תובנה לגבי הלך רוחו וכוונותיו של הנאשם. בהקשר של עבירות מס, בהן הוכחת כוונה יכולה להיות מאתגרת, בית המשפט מקבל כי "היסטוריית המס" של הנאשם בעברו יכולה להיות רלוונטית להוכחת דפוס התנהגות והיעדר תום לב. לפיכך, בית המשפט קובע כי התביעה יכולה להגיש את היסטוריית המס של הנאשם כראיה נסיבתית, המוגבלת להוכחת היסוד הנפשי של העבירות בהן הואשם כתב האישום. ראיה זו מותרת על תנאי, בתנאי שהסנגורים מקבלים את החומר מראש וניתנת להם האפשרות לחקור את העד חקירה נגדית. נאסר על התביעה להשתמש במסמכים אלה להוכחת מקורות הכנסתו של הנאשם בשנים הרלוונטיות. פסק הדין מבטיח שמירה על זכויותיו של הנאשם תוך מתן אפשרות להגשת ראיות שיכולות לספק הקשר בעל ערך לאישומים נגדו.