ת"מ 35743-09-11

תקציר

המבקשים ביקשו לאשר תביעה כתובענה ייצוגית נגד המשיב, רשות האחראית על המעברים היבשתיים. הטענה נובעת מכך שהמשיבה גובה מהנוסעים היוצאים "דמי נוסע יוצא". המבקשים טענו כי גביית "אגרת דלפק" יחד עם אגרת הנוסע אינה חוקית. הבקשה הגדירה את הקבוצה כמי שיצאה מישראל דרך אחד המעברים היבשתיים של המשיב בתוך שנתיים ממועד הגשת הבקשה. המבקשים ביקשו סעדים משולבים של פיצויים והצהרות. המשיב טען כי הבקשה נעדרת כל יסוד ודינה להידחות. לאחר שתי ישיבות בבית המשפט הגיעו הצדדים לפשרה. על פי הסדר הפשרה, המשיב ירחיב את האפשרויות לתשלום אגרת נוסע ללא תשלום אגרת נגד. ההסדר יועיל הן לנוסעים הנוכחיים והן לנוסעים העתידיים. הוא יהיה תקף למשך תקופת ההסכם עם בנק הדואר, ולאחר מכרז חדש למתן שירותים פיננסיים במסופים. בקשת המבקשים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית תידחה במסגרת הסדר הפשרה. הצדדים ביקשו את אישור בית המשפט להסדר הפשרה והוראות בדבר שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט מצא את הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר. בית המשפט קבע כי הסיכון של המבקשים מוגבל בשל הסכמת הקרן למימון תובענות ייצוגיות למימון הבקשה. בעוד המבקשים השקיעו מאמצים בהליך, הפשרה תרמה לסיומו המהיר. עם זאת, המשיב פעל כדין, ויש לנהוג בכספי ציבור בזהירות. באיזון שיקולים אלה, קבע בית המשפט שכר טרחת עורך דין בסך 140,000 ₪ וגמול בשיעור של 10,000 ₪ כל אחד עבור שניים מהמבקשים. לפיכך אישר בית המשפט את הסדר הפשרה, העניק לו מעמד של פסק דין, והורה למשיבה לפרסם מודעה על הסדר הפשרה, לעדכן את הציבור ולשלם את שכר הטרחה והגמול שנקבעו.