ע"פ 2566/04

תקציר

בערעור המדינה על גזר דינם של שלושה משיבים שהיו מעורבים בניסיון שוד אלים, ביקשו הן המדינה והן המשיבים לשנות את גזר הדין המקורי. המשיבים, שהודו במיוחס להם, הורשעו בניסיון לשדוד גבר בן 67 בנסיבות מחמירות. הם תכננו והוציאו לפועל את ניסיון הגניבה בכוונה תחילה מבהילה, עטו תחפושות והצטיידו בכלים לריסון הקורבנות. האירוע הסתיים בפציעות קשות של בני הזוג, אך התוכנית סוכלה כאשר הזעקה משכה שכנים והובילה למעצרו של אחד המשיבים, והאחרים נתפסו מאוחר יותר. המשיבים 1 ו-2 טענו כי השפעתם על הסמים בעת ביצוע העבירה, טענה שנדחתה מחמת כוונה תחילה. בית המשפט קמא גזר תחילה על כל אחד מהם 48 חודשי מאסר, בתוספת עונשים בגין עבירות נלוות, והורה על פיצויים לקורבנות. במהלך הערעור הדגישה הפרקליטות את חומרת העבירה, והדגישה במיוחד את פגיעותם של נפגעים קשישים, וביקשה להחמיר בענישה. ההגנה הדגישה נסיבות מקלות פרטניות, וציינה את מאמציהם של המשיבים 1 ו-2 להשתקם משימוש בסמים ואת הרקע הייחודי של המשיב 3, שפנה לפשע בעקבות משברים אישיים. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי העונשים הראשוניים אינם מספיקים ביחס לחומרת העבירה, נוכח אופייה המתוכנן מראש והאלים, ובשים לב לרישומי המשיבים בעבירות קודמות. בהדגישו את חשיבות ההרתעה מפני אלימות קשה ושמירה על שלום הציבור, החליט בית המשפט להחמיר את העונשים לשש שנים. הם הכירו בהתקדמות לקראת השיקום, אך סברו כי אין זו עילה מספקת להקלות. פסק דין זה משקף את מחויבותו של בית המשפט למאבק בפשיעה אלימה, בכך שהוא מבטיח שהענישה תשמש הרתעה בהגנה על אוכלוסיות פגיעות.