בש"פ 6636/07

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר. המבקש, מורה שהעביר שיעורים פרטיים, הורשע במעשה מגונה בתלמיד קטין ונידון לשלוש שנות מאסר. החלטת הערכאה הנמוכה יותר אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, והמבקש ביקש לדחות את ביצוע גזר הדין. המבקש טען כי סיכויי הצלחתו בערעור גבוהים וכי מצוקתו הכלכלית מונעת ממנו להיות מיוצג על ידי עורך דין. אולם בית המשפט דחה את הבקשה. בהגיעו למסקנה זו שקל בית המשפט שיקולים כגון האינטרס הציבורי, חומרת העבירה, משך העונש וסיכויי ההצלחה בערעור. צוין כי למבקש אין עבר פלילי והוא התנהל כראוי במהלך המשפט, אך שיקולים אלה גברו על שיקולים אחרים. בית המשפט מצא כי סיכוייו של המבקש להצליח בערעור אינם גבוהים, במיוחד כאשר השגותיו נגעו בעיקר לממצאי העובדות והמהימנות של הערכאה הנמוכה יותר. זאת ועוד, נוכח אופי עבירותיו של המבקש – ניצול לרעה של משרת האמון שלו כמורה – העונש החמור יחסית שהוטל, והשלב הנוכחי של ההליך המשפטי, נמצא כי דחיית הבקשה היא לטובת הציבור. ההחלטה הדגישה את הצורך בפעולה מהירה לשמירה על אפקט ההרתעה של הענישה ועל אמינותה של מערכת המשפט. משלא הכריע בבקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור וסיכויי ההצלחה נמוכים, דחה בית המשפט את הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש נצטווה להתייצב לתחילת ריצוי עונשו במועד ובשעה מוגדרים.