דנג"צ 247/04

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי המדינה מחויבת להקצות כספים לשילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות. פסק דין זה הינו המשך לפסק דין קודם (בג"ץ 2599/00), שהמדינה לא קיימה. פסק הדין, מיום 24.12.2003, הורה למדינה להקצות לאלתר כספים לשנת הלימודים הנוכחית (2004) ליישום החוק, ולו ברמת מינימום, ולגיבוש הסדר כולל לשנת הלימודים הבאה (2005). המדינה טענה כי פסק הדין מחייב אותה להקצות סכום כסף מסוים, שלא הייתה כוונת בית המשפט. בית המשפט התכוון להשאיר שיקול דעת מסוים למדינה בקביעת הסכום המדויק. המדינה טענה גם לטעות עובדתית בפסק הדין, שבית המשפט הבהיר כי לא השפיעה על החלטתה. פסק הדין לא יצר תקדים, ובקשת המדינה לדיון נוסף בנושא נדחתה. המדינה חויבה לשלם למשיבים הוצאות משפט.