רע"א 3803/20

תקציר

פסק הדין של בית המשפט דוחה את בקשת התובע, וקובע כי הגשת מסמכים רפואיים מסוימים הפרה את תנאי הקבילות שנועדו להגן על משוא הפנים של חוות דעת מומחה בבית המשפט. על פי תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הגשת "חוות דעת רפואית" למומחה שמונה על ידי בית המשפט אסורה אלא אם כן היא מאת מומחה שמונה על ידי בית המשפט עצמו. מטרת תקנה זו היא לייעל את ההליך המשפטי ולהבטיח אובייקטיביות של חוות דעת מומחים. נקודת המחלוקת המרכזית במקרה זה היא הצגת חוות דעת מומחה מוסכמת, שכללה הערכה של אחוזי הנכות של התובע, מהליך קודם מחוץ לכותלי בית המשפט בו היו מעורבים התובע וחברת ביטוח אחרת. הסנגור הודה כי מדובר בטעות וטען כי היה צריך לתקן אותה. השופט מצא כי ייתכן שחוסר משוא הפנים של המומחה נפגע, שכן למומחה הייתה גישה למסמכים לא ערוכים המכילים את המידע שבמחלוקת. זאת ועוד, הערכת המצב של בית המשפט המחוזי תמכה בחשש זה. השופטת דחתה גם את טענת התובעת כי שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' בפרשת פלוני נוצר תקדים להתרת חוות דעת מסוג זה, תוך הדגשה כי ההיגיון של פסק דין זה אינו חל במקרה זה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית. התובע אחראי לכיסוי שכר טרחת הנתבע בסך 5,000 ₪. פסק דין זה מחזק את חשיבות ההקפדה על התקנות המסדירות חוות דעת מומחים ומדגיש את הצורך בהקפדה על הליכי ההקפאה על מנת להבטיח את עצמאותן של הערכות מומחים בהליכים משפטיים.