ת"א 54587-10-15

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בגין תאונת דרכים שאירעה ב-21 באפריל 2015, בה נפצעו ארבעה תובעים פלסטינים שלא היו ברשותם היתרי כניסה לישראל. ההרוגים נסעו ברכב בו נהג בדר אבו אלקיעאן והיה מבוטח בחברת שומרה חברה לביטוח בע"מ. התאונה הובילה לפציעות מרובות בקרב התובעים, ובפרט לתובע מס' 1 שסבל מפציעות קשות שגרמו לנכות משמעותית. הסוגיה המשפטית העיקרית הייתה האם פוליסת הביטוח מכסה את התאונה, בהתחשב בנסיבות בהן לא הייתה לנהג פוליסת ביטוח תקפה בעת התרחשות התאונה. כמו כן, בית המשפט בחן את תפקידי הרכב על רקע חוקי החוק למניעת הסתננות, שכן התובעים שהו באותה עת בישראל שלא כדין. המבטחת, שומרה, ערערה על הכיסוי בטענה להיעדר פוליסת ביטוח תקפה והעלתה הפרה פוטנציאלית שכן הרכב שימש לכאורה לתשלום להסעת נוסעים, חריג שאינו מכוסה בפוליסה. קרנית, הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סיפקה ראיות לקיומה של פוליסת ביטוח תקפה, מה שהוביל לכך שהמבטחת לא הצליחה להפריך את התביעה למעשה בשל היעדר מסמכי הפוליסה בפועל. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את עדותה של קרנית כי הייתה פוליסת ביטוח תקפה בעת התאונה, אך קבע כי התובעים לא היו זכאים לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בשל כניסתם ושהייתם הבלתי חוקית בישראל. ההחלטה לקחה בחשבון מקרים קודמים ואת החלת סעיף 7(4) לחוק הפיצויים, הפוסל מבקשים כאשר הרכב שירת או סייע בביצוע עבירה. לפיכך, התביעה נדחתה, בהתחשב בכך שהתובעים השתמשו ברכב כדי לצאת מישראל שלא כדין, ובכך סייעו בביצוע עבירה למרות שהכיסוי הביטוחי היה בתוקף.