LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 57891-01-14

פסק-דין שלום תל-אביב-יפו

📋
מספר הליך57891-01-14
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך23 ביוני 2016
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל-אביב-יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםדלית נמירובסקי נ' באור השקעות בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםרחל ערקובי

תקציר

שני תובעים הגישו תביעה נגד הנתבע בגין אי רישום בית כבית משותף ובגין אי רישום דירותיהם שנרכשו על שמם במועד, כפי שנקבע בהסכמי המכר. התובעים דרשו מבית המשפט להורות על תיקון צו הבתים המשותפים ורישום הדירות על שם התובעים, וכן לפסוק להם את הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכמי המכר, ללא צורך בהוכחת נזק. לחילופין, ביקשו התובעים סעד פיצול, בטענה כי יוכלו להוכיח נזקים שנגרמו בשל העיכוב ברישום. הנתבעת טענה כי הפגיעה ברישום הזכויות אינה מהווה הפרה יסודית, ולכן התובעים אינם זכאים לכל פיצוי, לא כל שכן לפיצוי המוסכם הקבוע בחוזים. עוד טענה הנתבעת כי פרשנותם של התובעים להסכמים אינה נכונה, וכי הסעיפים המדוברים נועדו לקבוע אילו הפרות יזכו את התובעים בפיצוי המוסכם, ולא להתייחס לנטל ההוכחה. בית המשפט סקר בהרחבה את העקרונות המשפטיים לפרשנות הסכם, במטרה לקבוע את כוונת הצדדים. נפסק כי נקודת המוצא לפרשנות היא לשון החוזה, אותה יש לקרוא בכללותה, אך היא אינה נקודת הסיום. על בית המשפט לבחון גם את הנסיבות החיצוניות שליוו את כריתת ההסכם לאמץ את התכלית הספציפית שהצדדים ביקשו להגשים. לפרשן יש שאיפה לכבד את רצונם הסובייקטיבי של הצדדים ולקבוע את כוונתם. רק כאשר לא ניתן לברר את כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים, רשאי בית המשפט לפנות לתכלית אובייקטיבית. במקרה הנוכחי, בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו כל ראיה עובדתית קונקרטית לגבי כוונתם המקורית של הצדדים בעת ההתקשרות. תחת זאת, הסתמכו התובעים על טענה משפטית לפיה יש לפרש את הסעיף לטובתם, שכן הנתבע הוא שניסח את ההסכמים. עם זאת, בית המשפט מצא כי לשני הצדדים כוח מיקוח שווה, וההסכמים תוקנו בהתאם להערות התובעים. לפיכך, כלל הפרשנות נגד המנסח לא חל. בנוסף, מצא בית המשפט כי פרשנותם של התובעים לסעיף הייתה מאולצת ובלתי הגיונית, בעוד שפרשנותו של הנתבע הייתה סבירה ותאמה את משמעותו הרגילה של הסעיף. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הפיצוי המוסכם בגין כל הפרה, יהא טיבה אשר יהיה, אינו סביר. התובעים גם לא הצליחו להראות מה סברו הצדדים בעת חתימת ההסכם בדבר סבירות הפיצוי בגין רישום מאוחר. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעים לפיצוי מוסכם. לבסוף, בית המשפט סירב להורות על פיצול סעד, שכן התובעים יכלו להגיש תביעה אחת לשני הסעדים אך בחרו שלא לעשות כן. לפיכך נדחתה התביעה, וכל תובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 10,000 ₪, בסך כולל של 20,000 ₪.

חקיקה מקושרת

חוק החוזים (חלק כללי)חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)

ת"א 57891-01-14 דלית נמירובסקי נ' באור השקעות בע"מ, שלום (23.6.2016)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית