תפ"ח 35796-09-10

תקציר

גזר הדין מתייחס לשני אישומים של תקיפה מינית נגד הנאשם. באישום הראשון הואשם הנאשם בניסיון לאנוס את מ.כ. מהעובדות עולה כי הנאשם תפס את מ.כ., שישבה לבדה, גרר אותה ארצה לכיוון שיחים אחדים וניסה להפשיט אותה. מ.כ. הצליחה להתקשר לבן זוגה במהלך התקיפה והנאשם נמלט מהמקום. האישום השני מאשים את הנאשם באונס, א', שסירבה להמשיך לקיים עמו יחסי מין לאחר ששילם לה עבור חצי שעה של שירותים. הנאשם סירב לעצור והפך אלים, והפסיק רק כאשר המשטרה הגיעה למקום לאחר ששמעה את זעקותיו של א' לעזרה. הנאשם הודה כי נכח בשני האירועים אך הכחיש את הטענות לתקיפה. באישום הראשון טען כי מ.כ. וחבריה תקפו אותו ראשונים, והוא היה הקורבן. באשר לאישום השני טען הנאשם כי יחסי המין היו בהסכמה וכי סירובו של א' נבע מאי הבנה לגבי משך השירות עליו שילם. בית המשפט מצא את עדויות המתלוננות אמינות ונתמכות בראיות חיצוניות. גרסתו של הנאשם לאירועים לא הייתה עקבית וסותרת את הודעותיו הקודמות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם התכוון לבצע את התקיפות והרשיע אותו בשני האישומים, למרות הכחשותיו. השופטים הסכימו פה אחד כי הנאשם אשם באישום האונס ובניסיון האונס, וקבעו כי מעשיו של הנאשם חרגו מפעולות הכנה והיוו את תחילת ביצוע העבירות.