ב"ל 69358-07-19

תקציר

פסק הדין מכיר בתביעת נפגעי העבודה של התובע המבוססת על תיאוריית המיקרוטראומה. לביסוס טענה זו, נדרשו התובעים להוכיח חשיפה חוזרת ונשנית לחומרים מזיקים לאורך תקופה ממושכת, אשר גרמה לנזק המצטבר שפגע ביכולתו של העובד המנוח לעבוד. בית הדין קיבל את התשתית העובדתית שהוצעה על ידי התובעים, אשר התוותה את תנאי העבודה של המנוח, כמדויקת. על פי הראיות שהוצגו, המנוח עבד בחברת החשמל בין השנים 1970-2008 בתפקידים שונים הקשורים לקווי מתח גבוה. התשתית העובדתית המקובלת כללה שני פרויקטים ספציפיים החושפים את המנוח לקרינה אלקטרומגנטית. הפרויקט הראשון, בין השנים 1995 ל-1998, כלל הקמת קו מתח גבוה חדש במקביל לקו פעיל, שחשף אותו לקרינה למשך כ-100 ימים. הפרויקט השני, בשנות ה-80, כלל החלפת חוטים בסמוך לקו פעיל, מה שהביא לחשיפה של כ-40 יום. בית המשפט מצא את העדויות בדבר מעורבותו המועטה של המנוח בעבודות תחזוקה בלתי משכנעות ותחת זאת פירש את הראיות כך שהמנוח עבד בעבודות בנייה ושדרוגים, שלא כללו חשיפה קבועה לקווים פעילים. על יסוד תשתית עובדתית מקובלת זו, ימנה בית הדין מומחה רפואי שיקבע את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח לבין בעיותיו הבריאותיות, ויחייב את הנתבע לספק את החומרים הרפואיים הדרושים בתוך שבעה ימים. פסק דין זה מקל למעשה את נטל ההוכחה המוטל על התובעים במקרים של חשיפה לכאורה בכך שהוא מקבל תשתית עובדתית סבירה ומשאיר את הקשר הסיבתי לבדיקת מומחה רפואי.