ת"א 8881-12-13

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חלקת קרקע בבעלות תובע וניסיונו להעביר זכויות במקרקעין האמורים לילדיו. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי תוקפן של הערות אזהרה שנרשמו על הקרקע לטובת שניים מילדיו, נחאי ועלי. בית המשפט התייחס בהרחבה לפסק בוררות קודם שחילק את הזכויות במקרקעין בין ארבעת האחים, וציין כי הוא אושר על ידי בית המשפט במספר הזדמנויות והוא מחייב. פסק הבוררות גם ביטל את כל ייפויי הכוח הבלתי חוזרים עליהם חתם התובע בנוגע למקרקעין. באשר לנחאי, מצא בית המשפט כי התובעת אכן העניקה לה במתנה שטח של 400 מ"ר במקרקעין כפי שנטען, וכי פסק הבוררות אינו נוגע לה מאחר שלא הייתה צד לו. בית המשפט דחה את הבקשה לביטול הערת האזהרה לטובתה וקבע כי יש לדחות את התביעה נגדה. באשר לעלי, בית המשפט לא מצא כל ראיה לפעילות מרמה כנטען על ידי הנתבעת טמבור, אשר טענה כי התובעת ועלי ניסו להבריח את חלקו של עלי במקרקעין כדי למנוע ממנה לממש את העיקול שהוטל עליה. בית המשפט קיבל את גרסתם של עלי ועימאד לאירועים, לפיה הסכם המכר בין עימאד לעלי נועד להקים שותפות עסקית, ובוטל בשל סכסוך ביניהם בנוגע למצב הזכויות הבלתי פתור בקרקע. בית המשפט הורה על ביטול הערת האזהרה לטובת עלי והצו המצורף שהטיל טמבור, שכן לעלי לא היו זכויות ממשיות בחלקה. לסיכום, דחה בית המשפט את התביעה למחיקת הערת האזהרה לטובת נחי, אך אישר את מחיקת הערת האזהרה וצירף צו לטובת עלי. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו, בהתחשב בנסיבות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 15.5.2016.