ע"א 2232/08

תקציר

פסק הדין דן בדרישות מתווך מקרקעין לקבלת דמי תיווך כמפורט בסעיף 9 לחוק הרלוונטי, המחייב הזמנה בכתב מהלקוח לביצוע פעולות במקרקעין, חתומה על ידי הלקוח. הסעיף מדגיש את פרשנותו המחמירה של חוק זה, השונה מחיקוקים אחרים הנוגעים לדרישות בכתב. היעדר חתימת הלקוח על הצו הכתוב מבטל בדרך כלל את תביעת המתווך לשכר הטרחה, ובתי המשפט אינם יכולים לסטות מדרישות אלה. עם זאת, במקרה הספציפי הזה, הוספת שמו בכתב ידו של המתווך לטופס, בהיעדר הסתייגויות, יכולה להיחשב כמילוי דרישת החתימה, במיוחד כאשר הלקוח לא הראה כל כוונה לחתום במקום אחר או להביע התנגדות כלשהי. בית המשפט מכיר בכך שבדרך כלל, חוסר תום לב של לקוח לא יזכה את המתווך בשכר טרחה אם לא יתקיימו דרישות החוק, אך במקרים חריגים ניתן למנוע מהלקוח להעלות טענות מסוימות המבוססות על עקרון תום הלב. כאן, ערעור המתווך נדחה, כלומר הלקוח אינו חייב בתשלום דמי התיווך, והמתווך נדרש לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הלקוח, בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ.