בג"צ 1935/93

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה נגד החלטת ועדת שרים לפסול את מועמדותו של העותר לתפקיד במועצה הדתית נתניה על רקע עברו הפלילי. השופטים קבעו כי מאחר שהמידע על עברו הפלילי של העותר התקבל מהעותר עצמו, הוועדה רשאית להתחשב בכך, גם אם חלה תקופת ההתיישנות להרשעה. הם הדגישו כי כישוריו הפורמליים של העותר לתפקיד אינם מוטלים בספק. יתר על כן, השופטים הסכימו כי ועדת השרים יכולה להגיע למסקנה סבירה כי הרשעתו הקודמת של העותר, אותה גילה, היוותה גורם רלוונטי לבחינת מועמדותו. מידע זה, לטענתם, לא נחסם מדיון בהוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. השופט בך הצביע על אנומליה לכאורה לפיה גילוי נאות של עברו הפלילי של העותר פעל בסופו של דבר נגדו, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי השרים רשאים להתחשב במידע זה. השופטים גם בחרו שלא להתעמק בסוגיות משפטיות אחרות שמעלה העתירה, וסברו שהן מיותרות לצורך הכרעתם. נקודותיו הנוספות של סגן הנשיא השופט אלון, שהוזכרו אך לא פורטו בהן, נגעו לגופה של החלטת הוועדה ולסוגיות עקרוניות נוספות.