רע"א 5662/08

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט לערעור בעניין קבילותו של מסמך רפואי מיום 2.9.2007, אשר לטענת המבקשים מהווה חוות דעת ולכן אין להמציא אותו למומחה לפי סעיף 8(א) לתקנות הרלוונטיות. המשיבים טענו מנגד כי המסמכים המדוברים לא נועדו לטיפול רפואי ולא הוכנו על ידי צוות רפואי מוסמך, ולכן גם אינם קבילים לעיון המומחה. זאת ועוד, טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה בשל השיהוי המכוון של המבקשים, שכן ביקשו להגביל את בדיקת המומחה רק קרוב לשלושה שבועות לאחר החלטת בית המשפט המחוזי. עם זאת, בית המשפט החליט להיעתר לערעור בחלקו, תוך הכרה במידת הגמישות ביישום סעיף 8(א) במינוי מומחים בעניינים פסיכיאטריים, אך הדגיש את חשיבות השמירה על עצמאותו של המומחה באמצעות עיון במסמכים שהוגשו. בית המשפט החליט כי אין להציג את המסמך מיום 2.9.2007 בפני המומחה, שכן הוא אינו עומד בדרישת היותו חלק מהליך טיפולי. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר השיהוי, והורה למומחה להתעלם מהמסמך המדובר, מתוך הנחה שהמומחה ימלא אחר הוראות בית המשפט נאמנה. כמו כן, בית המשפט דן בתחולת כללים כאשר המצב הרפואי המדובר נוגע למי שאינו הנפגע הישיר של תאונה, והגיע למסקנה כי המסגרת הפרוצדורלית למקרים כאלה עדיין צריכה להישען על ממצאים אובייקטיביים. משכך, התקבל הערעור בחלקו, והורה כי אל לו למומחה לעיין במסמך מיום 2.9.2007 ולהחזירו למשיבים, ללא צו הוצאות.