פ"א 80083/06

תקציר

אדם קיבל דו"ח עבירת חניה בגין חניה לכאורה על המדרכה סמוך לכיכר דיזנגוף בתל אביב. המערער טען כי חנה בצד הדרך לפרוק ולהעמיס, דבר המותר, וערער על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים שהרשיע אותו. השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן, בחנה האם המערער אכן חנה על המדרכה והאם חנה בה לצרכי פריקה וטעינה. לאחר בחינת ההגדרות של "כביש" ו"מדרכה" בחוקים הרלוונטיים, מצאה אגמון-גונן כי המקום בו חנה רכבו של המערער, לפי גרסת הפקח, היווה דרך אך אינו עונה להגדרת מדרכה. עוד מצאה כי העירייה לא הגדירה מדרכה בחוקי העזר שלה, ולכן, במקרה של ספק, עליה לפעול לטובת הנאשם. כמו כן, השופטת מתחה ביקורת על האופן שבו פקחי התנועה מנפיקים דוחות חניה באזורים המיועדים לפריקה וטעינה מבלי לאמת את טענות הנהג או להמתין זמן סביר. אגמון-גונן הגיעה למסקנה כי הימנעותה של העירייה מבירור מהיר של טענות המערער, שניתן היה לאמת בקלות, יחד עם היעדר תקופת המתנה סבירה לפני הנפקת הדו"חות, מצדיקים את ביטול הרשעתה של הערכאה הנמוכה יותר. לפיכך התקבל הערעור, והמערער זוכה.