בש"א 8209/09

תקציר

בפסק דין מורכב זה בוחן השופט בדקדקנות בקשה שהגישו שני נתבעים לחייב את התובעת, חברה זרה מטייוואן המשווקת נעליים, להעמיד ערבות להוצאותיהם. הבקשה הוגשה במקור על ידי הנתבע מס' 2 אך בהמשך תוקנה כך שתכלול גם את הנתבע מס' 1, שניהם מיוצגים על ידי אותו בא כוח. התובעת טוענת כי הנתבעת מס' 1 חייבת לה כ-2,700,000 ₪ בגין נעליים שלא שולמו על ידה, דבר שהוביל לקשיים כלכליים. אולם, הנתבעת מס' 2 הגישה תביעה שכנגד על סך 3,000,000 ₪, בטענה לעיכובים ואיכות ירודה של הנעליים שהתקבלו. השופט פותח בהתוויית הוראות הדין המסדירות את הדרישה מחברה תובעת להבטחת הוצאות הנתבעים, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הרחב של בית המשפט ועל נטל השכנוע המוטל על החברה התובעת להוכיח יכולת כלכלית או נסיבות המייתרות את הצורך בערבות. השופט גם מכיר בכך שניתן להורות על שחרור בערבות בשלבים מתקדמים של הדיון אם חל שינוי ממשי בנסיבות. הנתבעים טוענים כי התגליות האחרונות, לרבות חיפוש באינטרנט ובירורים עם ספקי מידע מסחרי, מצביעים על כך שהחברה התובעת אינה פעילה ואולי אף אינה קיימת, דבר המצדיק הפקדת ערבות. מנגד, טוענת התובעת כי מצוקתה הכלכלית נובעת במישרין מאי תשלום הנתבעים וכי הטלת ערבות תאלץ אותה לוותר על התביעה. לאחר הערכת מצבה הפיננסי של החברה התובעת, מגיעה השופטת למסקנה כי היא לא עמדה בנטל השכנוע בדבר יציבותה הפיננסית. השופט מדגיש כי מצבו הכלכלי הרעוע של התובע וסיכויי התביעה הם נושאים נפרדים. זאת ועוד, השופט מדגיש את משמעותה של התביעה שכנגד שהגיש הנתבע מס' 2, שסיכויי הצלחתה נראים דומים לתביעה העיקרית. השופט מכריע לטובת הנתבעים ומורה לתובע להפקיד ערבות בסך 50 אלף שקל בתוך 20 יום. פסק הדין מתייחס גם לשכר טרחה הקשור לתביעה שכנגד שיש לשלם על ידי הנתבעים, ומזהיר מפני השלכות אפשריות אם לא תשולם. פסק דין מקיף זה נועד לאזן בין האינטרסים הכלכליים של כל הצדדים המעורבים תוך הבטחת הוצאות הנתבעים.