הפ"ב 59290-10-15

תקציר

החלטת בית המשפט היא לאשר את הבקשה להכרה בפסק הבוררות כפסק בר אכיפה בישראל. השופטת מציינת כי אין בהליכים כדי להצדיק דחייה בעילה של שיהוי, שכן למשיבה הייתה אפשרות לבקש את הפסקת הליכי הבוררות או חידוש הליכי התביעה, אך לא עשתה כן. כמו כן, השופטת מסבירה כי על פי סעיף 29א לחוק הבוררות, על הבקשה חלות הוראות אמנת ניו יורק, הקובעת את התנאים להכרה בפסקי בוררות זרים. טענות המשיב כי אין להכיר בפסק הבוררות משום שהוא נוגד את תקנת הציבור ומשום שהוא מתייחס לסכסוך שלא אליו התכוון שטר הבוררות נדחות. השופטת מדגישה כי ההכרה בפסק הבוררות ואכיפתו עולים בקנה אחד עם תקנת הציבור, שכן פסק הבוררות ניתן לאחר דיון מקיף בטענות הצדדים ובהתאם להסדר פרוצדורלי מוסכם. יתר על כן, פסק הבוררות נופל בגדר תניית הבוררות הרחבה בהסכם הייצוג. לבסוף, מציינת השופטת כי גם טענות המשיב בדבר סמכותו של הבורר וסמכותו לגבות הוצאות אינן מבוססות. פסק הבוררות, שניתן ביום 13.5.2011 על ידי בית הדין הבינלאומי לבוררות של לשכת המסחר הבינלאומית, מאושר בזאת, והמשיבה מצווה לכסות את הוצאות המבקשת, בסך 20,000 ₪.