ד"מ 48515-05-20

תקציר

פסק הדין במקרה זה סובב סביב עובד שהתפטר בעקבות השפעת מגפת הקורונה על תנאי עבודתו. העובד המדובר הוצא לחל"ת, אשר על פי פסיקות קודמות מהווה הרעה משמעותית בתנאי העבודה, ובכך מאפשר לו להתפטר לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. בית הדין מקבל את טענת העובד כי הוצאתו לחל"ת ללא הסכמתו מהווה הרעה מוחשית. העובד גם הצליח להוכיח כי התפטרותו הייתה תוצאה ישירה של הרעה זו וכי נתן למעסיק הודעה סבירה. המעסיק טען כי נסיבות המגפה מהוות אירוע מניעתי, הפוטר אותו מאחריות לפי סעיף 18(א) לחוק החוזים. עם זאת, בית הדין לא קיבל טענה זו, וציין כי המעסיק לא הוכיח שלא הייתה לו ברירה אלא להוציא את העובד לחל"ת. גם טענת המעסיק כי העובד חתם על ויתור זכויות נדחתה, שכן בית הדין מצא כי העובד חתם תחת לחץ ולא היה מודע לזכויותיו באופן מלא. מבחינת הפיצויים, נפסקו לעובד 2,786 ש"ח בגין פיצויי פיטורים שלא שולמו ו-15,079 ש"ח בגין הודעה מוקדמת, הן בהפרשי הצמדה והן בריבית שנצברו החל מיום 10.4.2020. כמו כן חויב המעסיק בהחזר הוצאותיו של העובד, בסך 2,000 ₪. פסק הדין ניתן לטובת העובד, והמעסיק נשא באחריות לסכומים האמורים, אותם עליו לשלם תוך 30 יום.