ע"א 9694/10

תקציר

ראשיתו של סכסוך רכושי ממושך זה ברכישת חלקת קרקע בכפר מסחה על ידי אחמד סלאמה והמבקש מס' 1. קרקע זו, המכונה חלקה מס' 120, הייתה אמורה להתחלק בין סלאמה, המבקשת מס' 1 וקבוצת MBI על פי הסכם חתום. עם זאת, התגלעה מחלוקת על רישום הקרקע, שהובילה לשורה של התנגדויות, התנגדויות נגדיות ותביעות. הסוגיה המרכזית הייתה האם רישום החלקה צריך להיות על שם המשיב או להתחלק בין הצדדים בהתאם להסכם המקורי. במקרה זה היו מעורבים צדדים רבים ומקרים של הפרת הסכמים, כאשר כל צד ניסה לעמוד על זכויותיו בנכס. לאחר בחינה ממושכת נעתר בית המשפט לבקשת המבקשים לצו מניעה זמני. צו מניעה זה מנע מהמשיבה לבצע עסקאות כלשהן הנוגעות למקרקעין שבמחלוקת עד למתן החלטה אחרת. בית המשפט הורה על רישום כתב התנגדות בדבר קיומו של ההליך המתנהל, תוך הבטחת יידוע כל רוכש פוטנציאלי במורכבותו. המבקשים נדרשו להעמיד פיקדון בהתחייבות עצמית בלתי מוגבלת וערבות בנקאית אוטונומית בסך 200,000 ₪ לצורך מתן תוקף הצו. באופן משמעותי, מאזן הנוחות נטה לטובת המבקשים, שכן הנזק הפוטנציאלי שייגרם להם אם צו המניעה יידחה צפוי להיות בלתי הפיך. לעומת זאת, ניתן לפצות על הפגיעה במשיב, בעיקר כספית. עוד הודגש בהחלטה, כי חוסר הפירוט של המשיב בתיאור הפגיעה גרם לבית המשפט להאמין כי ניתן לתקנו כראוי באמצעות פיצוי כספי. פסק דין זה, שניתן ביום 10.3.2011, שמר על הסטטוס קוו עד לקבלת החלטה קבועה יותר, תוך הבטחת הגנה על זכויות המבקשים עד להכרעה בסכסוך הרכושי המורכב. בית המשפט הדגיש כי סיכויי ההצלחה של המבקשים בערעור לא היו הגורם המכריע העיקרי, והותיר את הדלת פתוחה לבחינה מקיפה יותר של גופו של המקרה.