ת"פ 52537-12-25

תקציר

בכבוד השופטת מרב גרינברג, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, דן בבקשה מקדמית לביטול כתב האישום נגד הנאשם השני, מר דניאל חמרסקי, בטענה שהעובדות המפורטות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי. **הצגת האישום והטענה המקדמית:** כתב האישום מייחס לנאשם השני, יחד עם נאשמים נוספים, ביצוע בצוותא של עבירת הצתה לפי סעיפים 448 רישא ו-29 לחוק העונשין. על פי הנטען, הנאשם השני היה מעורב בגיוס אחד הנאשמים לביצוע ההצתה, היה נוכח בסמוך לזירת האירוע בזמן ההצתה, וחזר עם נאשמים אחרים לדירת הנאשם הראשון, שהיה בעל המניע. ההגנה טוענת כי על פי העובדות המתוארות, לכל היותר ניתן לייחס לנאשם השני עבירת קשירת קשר לביצוע פשע, ולא עבירת הצתה בצוותא. לטענת ההגנה, הנאשם השני לא תרם באופן ממשי לביצוע ההצתה, ונוכחותו בזירה אינה מספיקה כדי להרשיעו בעבירת ההצתה עצמה. **הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיות:** * **סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי:** קובע כי נאשם רשאי לטעון טענות מקדמיות, ובהן כי "העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה". משמעות טענה זו היא שגם אם כל העובדות יוכחו, לא יהיה בכך בסיס להרשעה בעבירה המיוחסת או בעבירה מאותו סוג. טענה זו תתקבל במקרים ברורים ומובהקים. * **סעיף 29(ב) לחוק העונשין:** מגדיר "מבצע בצוותא" כמי שנוטל חלק ב"ביצוע" העבירה, על ידי עשיית "מעשה" המצוי ב"מעגל הפנימי" של ביצוע העבירה. הפסיקה הרחיבה את מושג ה"ביצוע" מעבר למעשה הפיזי הישיר. * **פסיקה בנוגע לנוכחות בזירה:** נקבע כי נוכחות סתמית בסמוך לזירת עבירה אינה מספיקה כשלעצמה להוכחת שותפות, אך היא עשויה להיות ראיה מפלילה אם אינה מקרית, במיוחד אם הנאשם אינו מצליח לספק הסבר תמים לנוכחותו. **ניתוח בית המשפט וההכרעה:** בית המשפט, בראשות השופטת מרב גרינברג, דחה את טענת ההגנה. בית המשפט סבר כי יש לברר את הטענות לגופן במסגרת ההליך, ולא במעמד טענה מקדמית. **נימוקים עיקריים לדחיית הטענה:** 1. **מעורבות בשלבים המקדימים:** בית המשפט קיבל את טענת ההגנה שפעולתו של הנאשם 2 בגיוס הנאשם 3 לביצוע ההצתה מהווה עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי כתב האישום מייחס לו יותר מכך. 2. **נוכחות בזירה:** בית המשפט ראה בנוכחותו של הנאשם 2 בסמוך לזירת האירוע, כשעה לפני ההצתה, ולאחר מכן, כנוכחות משמעותית. בית המשפט ציין כי נוכחות זו אינה מקרית, במיוחד בהינתן שהנאשם 2 אינו מתגורר בסמוך. בית המשפט הוסיף כי העובדה שהגיע למקום ראשון וחבר לשותפיו לאחר ביצוע העבירה, מחזקת את הקשר שלו למבצעי העבירה. 3. **"מעגל פנימי" של ביצוע:** בית המשפט קבע כי על פניו, נראה כי הנאשם 2 נטל חלק ב"מעגל הפנימי" של ביצוע העבירה, גם אם לא ביצע את ההצתה הפיזית. ניתוח זה נשען על שילוב של פעולותיו בשלבים המקדימים, נוכחותו בזירה, והקשר שלו לנאשמים האחרים. 4. **פוטנציאל להרשעה:** בית המשפט סבר כי עובדות כתב האישום, גם אם לא פירטו את תפקידו המדויק של הנאשם 2, מגלמות פוטנציאל להרשעתו בעבירת ההצתה בצוותא או בסיוע לביצועה. לכן, לא מדובר במקרה ברור ומובהק המצדיק ביטול כתב האישום בשלב מקדמי. **הערות של בית המשפט:** למרות דחיית הטענה המקדמית, בית המשפט העיר כי כתב האישום אינו מפרט בצורה מספקת את חלקו ותפקידו המדויק של הנאשם 2 בביצוע העבירה. בית המשפט הדגיש את חשיבות הפירוט בכתב האישום לצורך הבנת המיוחס לנאשם והיערכותו להגנה. למרות זאת, בית המשפט לא מצא עילה להורות על תיקון כתב האישום, תוך הבעת תקווה שהצדדים יגיעו להסכמות לקדם את העניין. **לסיכום:** בית המשפט דחה את טענת ההגנה המקדמית, תוך קביעה כי העובדות המפורטות בכתב האישום עשויות להוות בסיס להרשעת הנאשם השני בעבירת הצתה בצוותא, או לפחות בסיוע לעבירה. ההכרעה התבססה על שילוב של מעורבות הנאשם בשלבים המקדימים, נוכחותו בזירת האירוע, והקשר שלו למבצעי העבירה, כפי שפורטו בכתב האישום.