ת"פ 1892-09-13

תקציר

הנאשם הורשע ב-70 סעיפים של הוצאת חשבוניות מס ללא זכאות, בניגוד לסעיף 117(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, וב-70 סעיפים של פעולה במטרה לגרום לאחר להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 117(ב)(3) ו-117(ב)(8) הנקראים יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק האמור. עבירות אלו נגעו לכך שהנאשם מסר 70 חשבוניות מס כוזבות לארבע חברות לקוחות, אשר נשאו שמות של שלוש חברות שלא ביצעו בפועל את העבודות המפורטות בחשבוניות. החשבוניות הסתכמו ביותר מ-5 מיליון ₪, כולל מע"מ בסך של למעלה מ-600,000 ₪, אותם התחמק הנאשם מלשלם. בית המשפט מצא כי הנתבע שימש כקבלן ראשי שביצע עבודות פיתוח בהיקפים משמעותיים עבור החברות המלקוחות. בתחילה עבד הנאשם באמצעות חברה פלסטינית, אך נתקל בקשיים ולאחר מכן החל להשתמש בשמות של חברות אחרות כדי להוציא חשבוניות כוזבות כדי להסוות את העבודה שביצע. הנתבעת שלטה בכל הפעילות, לרבות בהיבט הפיננסי, והמשיכה לעבוד באותה מתכונת למרות השינוי בשמות החברות בחשבוניות. בעלי שתיים מתוך שלוש החברות ששמן הופיע בחשבוניות הכחישו כל קשר לנתבעת ולעבודות המדוברות, ועדותו של הבעלים השלישי תמכה במסקנה כי חברתו שימשה להפצת חשבוניות כוזבות. הנתבע הציג גרסה לא אמינה, לפיה הוא הועסק על ידי החברות ששמן הופיע בחשבוניות. בית המשפט ייחס משקל ראייתי לכך שהנאשם לא הביא ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיו, הן בשלב החקירה והן במשפט. התנהלותו של הנאשם, שהתאפיינה בהתחמקויות וכזבים, תמכה אף היא בגרסת התביעה. בית המשפט קבע כי טענת הנתבע היא גרסת בד ומצא כי הוא שימש כקבלן עצמאי. מחדלו של הנאשם להוכיח כי החשבוניות המתייחסות לעבודות שביצע עבור החברות, מעבר לכל ספק סביר, הביא לזיכויו מעבירות הנוגעות ל-20 חשבוניות נוספות שניתנו לכאורה לחברה אחרת.