חדל"פ 8409-02-20

תקציר

פסק דין זה סובב סביב שתי בקשות השלובות זו בזו בנוגע לצו שיקום כלכלי ליחיד עם חוב משמעותי. הבקשה הראשונה היא של נושה המבקש לבטל את ההליכים בשל אי עמידתו המתמשכת של היחיד בתשלומים החודשיים ובחובות המזונות. החייב, לעומת זאת, מבקש להימנע מביטול ומציע לשלם את החובות ממימוש נכסיו הכספיים המוגנים והבלתי מוגנים. הבקשה השנייה היא של הנאמן, שמטרתה לבטל את הענקת מחצית זכויותיו הפנסיוניות לגרושתו על ידי היחיד, בטענה כי מדובר במעשה של הברחת נכסים. המתמודד הגיש בקשה לשיקום כלכלי בשנת 2020, והוצא נגדו צו המטיל תשלומים חודשיים ומזונות. עם זאת, הפרט נכשל באופן עקבי בעמידה בהתחייבויות אלה, מה שהוביל לבקשות ביטול מרובות מצד הנושה. בית המשפט נתן ליחיד מספר ארכות והזדמנויות לתקן את מחדלי הפירעון, אך הוא לא עשה כן, וצבר חוב מזונות משמעותי. בתוך כך, ביקש הנאמן לבטל הסכם מדצמבר 2015, לפיו ויתר היחיד על מחצית מזכויותיו הפנסיוניות לטובת גרושתו. הנאמן טען כי מדובר בניסיון להבריח נכסים, שכן ההסכם נעדר היגיון כלכלי ונחתם על רקע מצוקתו הכלכלית של היחיד. אותו אדם טען כי ההסכם היה נצלני יתר על המידה ובוטל מאוחר יותר. בית המשפט דחה את טענת הנאמן וקבע כי הזכויות הפנסיוניות יחולקו רק ממועד ההסכם ועד שבני הזוג ייפרדו שוב בשנת 2018. השופטת הדגישה כי בהיעדר הסכם אחר, הזכויות הפנסיוניות כפופות בדרך כלל לחלוקה בין בני זוג. למרות מחדליו הרבים של הפרט, בית המשפט סירב גם לבטל את ההליך. תחת זאת, היא קבעה כי יש לממש את נכסיו הפיננסיים של הפרט, לרבות נכסים מוגנים, לצורך תשלום חוב המזונות וצו השיקום הכלכלי. השופט ציין נסיבות חריגות, ובהן התחושה כי אי תשלום המזונות של היחיד נובע מתביעות אפשריות נגד גרושתו ומפגיעתה לכאורה בעיסוקו. בית המשפט ציין גם את מערכת היחסים המורכבת בין בני הזוג ואת חוסר התעקשותה של האישה לשעבר על זכויותיה הכלכליות. בהדגישו את עקרון תום הלב והחסד שבדין, קבע השופט כי ביטול ההליכים יהווה התנכלות מיותרת ותחת זאת הורה על מימוש נכסים לפירעון חובות.