סע"ש 76553-12-20

תקציר

בית המשפט קיבל את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף על יסוד תקופת ההתיישנות. התביעה, שביקשה זכויות תעסוקתיות עבור התובע שהועסק בעבר על ידי הנתבעים, הוגשה מחוץ למגבלת הזמן של שבע שנים הקבועה בחוק ההתיישנות. עילת התביעה קמה ביום 16.9.2010, עת פוטרה התובעת, והתביעה הוגשה ביום 31.12.2020, למעלה מעשר שנים לאחר מכן. את התקופה שבין ספטמבר 2010 לאפריל 2016, שבה נדחתה תביעה קודמת, לא ניתן היה לנכות מתקופת ההתיישנות, כלומר התביעה עדיין הוגשה למעלה מתשע שנים לאחר שקמה עילת התביעה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש להטיל את תקופת ההתיישנות משום שהתובע לא היה מודע לעובדות המהוות את עילת התביעה; נטל ההוכחה היה על התובע, והוא לא שכנע את בית המשפט כי לא היה מודע להליכים ולתוצאותיהם. זאת ועוד, מאסרו של התובע לא פגע ביכולתו לנהל את ההליך הקודם או להגיש את התביעה הנוכחית, והוכח כי הוא עוסק בניהול ענייניו בתקופה זו. מאחר שהתביעה הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות, היא נדחתה, אך בית המשפט בחר שלא לחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בשל מאמצי השיקום שלו.