רע"א 9745/16

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בערעור בשאלה האם ישראל היא הפורום המתאים לתביעה ייצוגית שעניינה אופציות שהוענקו לעובדי חברות ישראליות, שהיו בשליטה עקיפה של תאגיד זר. בית המשפט החליט להתייחס לערעור כאילו ניתנה רשות ערעור. השאלה המרכזית הייתה האם על בית המשפט בישראל לטפל בתיק, כאשר הנטל להוכיח כי פורום לא קונבנציונלי מוטל על המבקש. בית המשפט הגיע למסקנה כי ישראל היא אכן הפורום הראוי, בהתחשב בציפייה סבירה של העובדים כי תביעותיהם ייבחנו באופן מקומי. הפורום הישראלי נחשב ראוי למרות שהתביעה הייצוגית מתנהלת על פי החוק בניו יורק בשל הלוגיסטיקה הקלה לניהול של תאגיד רב לאומי לעומת עובדיו הישראלים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המבקשים כי האופציות שלהם אינן נחשבות ל"ניירות ערך" על פי הדין הישראלי, ולכן נופלות בגדר התביעה הייצוגית. בית המשפט דחה גם טענות נגד תוקפה של חוות דעת מומחה על הדין בניו יורק שניתנה על ידי בא כוחו של המבקש, תוך שימת דגש על כישוריו של היועץ כמומחה ועל הפורמט הנכון להגשת חוות דעת כזו. לבסוף, בית המשפט מצא יסוד סביר לכך שלחברים אכן נגרם נזק מהקפאת אופציות, אם כי הוא הכיר בקשיים בהערכת נזקים כאלה בשל אי התאמות בדוחות הכספיים המדווחים של החברה. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, והחזיר את התיק לבית המשפט קמא לבחינה מחודשת של עילת התביעה לפי הדין בניו יורק, ואפשר למשיבים להגיש חוות דעת נגדיות. לא הוטלו עלויות.