ע"א 827/24

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך ארוך שנים על זכויות החכירה לדירה בתל אביב, הרשומה תחת חברת בית איבנשיץ בע"מ. המחלוקת החלה כאשר כרמלה עופר, החוכרת המקורית מאז 1949, חתמה בשנת 1955 על שטר ביטול שכירות בו ויתרה על כל זכויותיה, שהועברו ליוסף לויאן. זכויותיו של לויאן נמכרו לאחר מכן לניצה נובק, שיורשת העצר שלה (המשיב) עמדה לאחרונה לדיון בבית המשפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע ביום 30.10.2023 כי המשיבה שמרה על זכויות החכירה, ודחה את טענתם הנגדית של המבקשים (יורשי עופר) כי זכויותיה הוויתור של עופר נועדו לפקוע לאחר 24 שנים ו-11 חודשים, ובכך להחזירן לעיזבונה. החלטת בית המשפט התבססה על גורמים רבים, בהם מסמכים שאינם שנויים במחלוקת, עדכוני רישום משנת 1955, העברת מניות החברה והתנהלותם של עופר ויורשיה שלא עמדו על זכויות כלשהן במשך למעלה מ-40 שנה. משכך, ערערו המבקשים וביקשו עיכוב ביצוע, מחשש למכירת זכויות אפשרית על ידי המשיב. עם זאת, בקשתם נדחתה, למרות שבית המשפט הוציא צו המונע מהמשיב למצות את הזכויות עד להכרעה בערעור בשל סיבוכים אפשריים אם הערעור יזכה על ידי המבקשים. פסק הדין מדגיש את הקושי העומד בפני המבקשים בערעורם, כמו גם שיקולים הנוגעים למאזן הנוחות, תוך ציון איחור בקביעה של זכויות נטענות והיעדר תביעות נזק בלתי הפיך.