ת"ק 62132-07-20

תקציר

סכסוך ביטוחי זה התעורר לאחר תאונת דרכים בה היה מעורב לכאורה הרכב המבוטח, שבבעלות התובעת. התובע, המשמש גם כעורך דין, טען כי אדם בשם עמרי נראני, צד שלישי בתביעה, פנה אליו בנוגע לקונה פוטנציאלי לרכבו. עמרי ביקש לקחת את הרכב לבדיקה, ובמהלך נסיעה זו אירעה לכאורה תאונה. חברת ביטוח הרכב של התובע סירבה לפצות אותו בגין הנזקים, בטענה כי מדובר בהונאה. חברת הביטוח הציגה מספר טיעונים לתמיכה בטענתם. ראשית, הם טענו כי התובע לא המציא מסמכים חיוניים, כגון רישיון נהיגה ותעודת זהות של עמרי, וכי גרסת התובע לאירועים אינה עקבית ושקרית. יתרה מכך, חברת הביטוח הדגישה את הנסיבות המחשידות סביב התאונה, לרבות מיקום כלי הרכב המעורבים, ואת אי תביעתו של התובע את עמרי או הגשת תלונה במשטרה נגדו. חברת הביטוח אף הדגישה סתירות בעדותו של התובע בנוגע למקדמה בסך 6,000 ₪. בתגובה טען התובע כי פעל בתום לב ולא היה מודע למגבלת הגיל בפוליסת הביטוח. הוא התייחס גם לפסיקה קודמת בעניינו של פיקאלי, שתמכה לכאורה בטענתו כי על חברת הביטוח להעניק תגמולים מופחתים ולא לשלול את הכיסוי לחלוטין. התובע טען כי עדותו של עמרי אינה מהותית לעניינו, שכן הסכסוך היה בעיקרו עם חברת הביטוח. באשר לחוסר העקביות, הסביר התובע כי הוא "נעקץ" על ידי עמרי, שמסר לו מידע כוזב על התאונה. לאחר ששקל את הראיות והעדויות, פסק בית המשפט לטובת חברת הביטוח. נקבע כי התובע אכן לא סיפק לחברת הביטוח מסמכים חיוניים והציג ביודעין עובדות כוזבות, תוך ניסיון להטעות את המבטחת. בית המשפט מצא סתירות וסתירות רבות בנרטיב של התובע, מה שהעלה ספקות לגבי אמיתות התאונה. יש לציין כי הימנעותו של התובע מנקיטת צעדים משפטיים כלשהם נגד עמרי, שלטענתו רימה אותו, חיזקה אף היא את עמדת חברת הביטוח. השופטת תיארה את הנסיבות כ"לא ברורות" והגיעה למסקנה כי התנהלות התובע היוותה אי בירור החבות, כאמור בסעיף 24 לחוק חוזה הביטוח. לפיכך נדחתה התביעה נגד חברת הביטוח, והתובע חויב בהוצאות הנתבע, בסך 1,500 ₪, בתוך 30 יום. בנוסף, נדחתה גם הודעת הצד השלישי, בהתאם לפסק הדין.