עמ"נ 64474-05-16

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על תשלום ארנונה על נכס בפתח תקווה. הנכס הנדון הושכר בשכירות משנה על ידי המשיב, ונקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם המשיב או שוכרי המשנה חייבים במיסים אלה. ועדת הערר קבעה כי יש לחייב את שוכרי המשנה, אך השופט במקרה זה חלק על כך וקבע כי המשיב חייב בארנונה על השטחים המושכרים בשכירות משנה. השופט פסק גם בסוגיה נוספת, הנוגעת לחבות הארנונה בשטחים משותפים כגון כבישי גישה ורמפות. ועדת הערר קבעה כי יש לחייב שטחים אלה על כל בעלי הנכסים בבניין, אך השופט קבע כי יש לחייבם רק כלפי המשתמשים בהם, לרבות בעלי גישה לרמפות ובעלי מקומות חניה על הגג. השופט הדגיש כי יש לחייב שטחים אלה באופן יחסי למי שמשתמש בהם ולסווגם כ"חניונים" בשיעור "הקרקע הכבושה". החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ולא היה צו להוצאות.