דב"ע מח/162 - 3

תקציר

פסק הדין עוסק בטענה של נהגים שכירים של דן אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ (דן) כי עליהם לקבל יחס מס זהה לזה של נהגי דן בגין תשלום המכונה רכיב "רכב הטלפון". התביעה, שהובאה במקור בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, ביקשה כי המס יגולם ברכיב זה, כפי שנעשה לגבי חברי הקואופרטיב. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה, ודן נאלץ לערער על ההחלטה. המערערת מפעילה שירות הסעות בתל אביב רבתי ומעסיקה הן נהגים-חברים, שהם חברי הקואופרטיב, והן נהגים שכירים. הסכם עבודה קיבוצי משנת 1981 קבע כי שכרו של נהג שכיר צריך להיות אחוז מסוים משכרו של נהג חבר. השאלה המרכזית היא האם פסק הבורר קבע כי הנהגים השכירים יקבלו את אותו שכר "נטו" כמו הנהגים החברים, לרבות טיפול המס ברכיב "רכב הטלפון". על בית המשפט לפרש את משמעות פסק הבוררות ביחס לתשלומי המס. פסק דינו של הנשיא גולדברג מצדד במשיבים ודוחה את הערעור. בפסק הדין נקבע כי על דן לשלם ישירות לרשויות המס או לכלול סכום נוסף בשכר הנהגים השכירים כדי שיקבלו את רכיב "רכב הטלפון" ב"נטו". החלטה זו מתבססת על פסיקה קודמת, הקובעת כי סכומי השכר מסומנים ב"ברוטו" וכי המעסיק אחראי לניכויים. פסק הדין קובע כי על דן לתקן את שכר המשיבים בהתאם לתקופה שמיום 1.1.84, ומתווה את התחשיבים לקביעת הסכומים המדויקים. כן פוסק בית המשפט למשיבים הוצאות בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.