ת"א 1779/07

תקציר

התובע, מושב פועלים שיתופי, תבע את מינהל מקרקעי ישראל על מנת לאכוף הבטחה שלטונית, שלטענת המושב הקצה לו שטח המכונה מגרש 10, בנוסף לחלקות נוספות, כפיצוי בגין הפקעת אדמות המושב לצורך הקמת מחלף ארצי. המושב טען כי התנגד לתוכנית ההפקעה אך הסכים לאחר שהמינהל הבטיח להקצות לו את כל שטח הכליאה. המינהל טען כי לא ניתנה הבטחה כזו וממילא היא אינה מחייבת שכן היא לא ניתנה על ידי גורם מוסמך ולא עמדה בדרישות חוק אחרות. בית המשפט קבע כי המושב הוכיח קיומה של הבטחה שלטונית תקפה ומחייבת, שכן הציג ראיות משכנעות, לרבות תקנות התכנית, היתר התכנון ועדויות עדים, שלא הופרכו על ידי המינהל. בית המשפט הדגיש את חובת תום הלב הנדרשת מרשות מינהלית וקבע כי המינהל לא הוכיח את קיומן של נסיבות המצדיקות את הנסיגה מהבטחתו. עוד נקבע כי על המושב לשלם דמי חכירה מוזלים בשיעור של 51% עבור מגרש 10, כפי ששילם עבור שאר החלקות שהוקצו לו. טענות המינהל בדבר נחיצותו של מכרז להקצאת המגרש נדחו. בית המשפט הגיע למסקנה כי ניתן פסק דין המחייב את המינהל לחתום עם המושב על הסכם פיתוח למגרש 10, והורה למינהל לשאת בהוצאות המושב.