ע"מ 473/03

תקציר

הערעורים עוסקים במזונות ובזכויות רכושיות לאחר גירושין. השאלות העיקריות הן האם הכסף שניתן על ידי הורי המערערת היה מתנה, האם ניתן בתנאי, והאם היום הקובע לאיזון המשאבים צריך להיות יום פירוק הנישואין או יום סיומם כדין. הבעל רוצה לדחות את מועד יתרת המשאבים עד שילדיהם הצעירים של בני הזוג יגיעו לגיל 18, והאישה רוצה שזה יהיה מיידי. עוד טוען הבעל כי הכסף שניתן על ידי חותנו היה הלוואה ולא מתנה, ולכן אין לחלק את הבית שווה בשווה. האישה טוענת כי יש להפחית את חלקו של הבעל בבית המגורים ל-23% משום שהשקעת הוריו בבית הייתה רק חלק קטן מעלותו הכוללת. בנוסף, שני הצדדים מערערים על סכום המזונות שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בית הדין לערעורים דוחה את ערעור הבעל, ומקבל חלקית את ערעור האישה. הוא פוסק שהכסף שניתן על ידי המחותנים היה מתנה, ואין ראיה שהוא בא עם תנאי. לכן, הבית יחולק שווה בשווה. עוד קובע בית המשפט כי המועד הקובע לאיזון המשאבים צריך להיות מועד סיום הנישואין כדין, ולא יום התפרקותו, ומורה על פירוק מיידי של השותפות בבית המגורים, על תכולתו. בסוגיית המזונות מצדד בית המשפט בקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה, בציינו כי היא סבירה ומבוססת על שכל ישר. שני הצדדים יישאו בהוצאות החריגות של הילדים באופן שווה, ללא הגבלה על הסכום. הבעל חויב לשלם לאישה 8,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות משפט בגין שני הערעורים.