ב"ל 50419-02-23

תקציר

התובע, נהג משאית עצמאי המנהל גם מגרש מיון פסולת מתכת, הגיש תביעה נגד הנתבע בטענה כי עבודתו גרמה לו למיקרוטראומה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. בתצהירו ובעדותו של התובע נמצאו סתירות באשר לטיבה, היקפה ותדירותה של עבודתו, שהובילו לחוסר אמינות. הוא לא ציין את פעילות עבודתו, את מספר שעות העבודה או את זהות לקוחותיו הקבועים. זאת ועוד, טענותיו בדבר שימוש בכלי רכב ישנים ללא מאפיינים ארגונומיים והיעדר תנאים סניטריים נאותים במהלך העבודה לא הוכחו דיים. דו"חות ההכנסות של התובע לא תמכו בהיקף עבודתו הנטען והוא לא הביא ראיות חיצוניות או עדים שיאששו את טענותיו. בנוסף, עדותו של התובע על עבודה עם כלים כבדים וחשיפה לרטט הייתה מעורפלת ולא ספציפית, ולא ביססה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. בית המשפט, שלא השתכנע מעדותו היחידה של התובע בשל חוסר העקביות וחוסר הפירוט שבה, הגיע למסקנה כי הוא לא עמד בנטל ההוכחה לקיומו של גורם מיקרוטראומה הקשור לעבודתו. משכך, נדחתה התביעה ללא צורך להתייחס לטענת השיהוי שכנגד של הנתבע. על פי נוהל הביטוח הלאומי, לא נפסקו הוצאות, ולכל אחד מהצדדים יש זכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מקבלתה.