ה"ת 30954-09-15

תקציר

סירת הדיג של המבקש, תושב עזה, נתפסה על ידי המשיב (המדינה) לאחר מעצרו בחשד לביצוע עבירות פליליות. ההאשמות נגדו בוטלו מאוחר יותר, מה שגרם לו לעתור להחזרת הסירה. המשיב התנגד לבקשה, בתחילה בנימוק של תיקים מתנהלים נגד נאשמים אחרים והצורך להציג את הסירה כראיה. לאחר שטעמים אלה בוטלו, הציע המשיב להחזיר את הספינה ללא מנועיה, בטענה שמדובר ב"ציוד דו-שימושי" שאסור להיכנס לרצועת עזה. עם זאת, המשיב טען בהמשך כי לא ניתן להחזיר את הספינה בשל צו מנהלי צפוי להחרמה על ידי שר הביטחון. בית המשפט מתח ביקורת על ההצדקות המשתנות של המשיב ועל חוסר רגישותו לזכויות המבקש. נמצא כי המשיב הודה כי אין עוד עילה לתפוס את התופס בהליך הפלילי והסכים להחזירו. בית המשפט הורה על החזרת התופס, לרבות מנועיו, למבקש באזור מגוריו, בכפוף לחתימתו על כתב התחייבות לשמירה על המגבלות הביטחוניות. החלטה זו לא ביטלה צווים מנהליים כלשהם והמשיבה הייתה אחראית לעלויות המשלוח. פסק הדין הדגיש את הצורך לאזן בין אינטרסים ציבוריים לזכויות הפרט, במיוחד כאשר מפרשים הוראות הנוגעות לפגיעה בזכויות אדם, ופסק לטובת זכויות הקניין של המבקש במקרה זה. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום.