ע"מ 55001-01-11

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של מפעל תעשייתי על זכאותו להטבות מס. המערערת, המפתחת תבניות למסכות ולמשאבות, טענה כי היא ביצעה פעילות ייצור ויש להכיר בה כמפעל מאושר. עם זאת, בית המשפט מצא כי החברה רק תיווכה בין רוכשי המוצרים לבין היצרנים, ולכן אינה נחשבת למפעל תעשייתי. המערערת לא הצליחה להוכיח כי ייצרה דבר מה בעצמה, אלא הוציאה למיקור חוץ את ייצור התבניות והרכיבים. יתר על כן, טענת החברה כי העסיקה קבלני משנה בהיקף של שמונה משרות מלאות לא נתמכה בראיות מספיקות. גם ביטול מעמדה של המערערת כמפעל מאושר על ידי המשיב בשל אי עמידה ביעדים העסקיים לא היה שנוי במחלוקת. זאת ועוד, בית המשפט פסק על ניסיונה של המערערת לנכות הוצאות בגין רישום פטנט כהוצאות עסקיות. המערערת טענה כי הוצאות אלה מבטיחות את הכנסותיה, אך בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב כי מדובר בהוצאות הוניות, שמטרתן ליצור נכסים חדשים, ולכן לא ניתן לנכותן. המערערת טענה גם להפרות פרוצדורליות בכל הנוגע למעורבות מקבל ההחלטה בהליך ההשגה ובדרישה להגשת מסמכים, אך בית המשפט דחה טענות אלה ומצא כי מעשיו של המשיב מוצדקים. לבסוף, אישר בית המשפט את הטלת קנס הגירעון על המערערת בגין דיווח רשלני, ולא מצא עילה להתערב בהחלטת המשיב. משכך, נדחו הערעורים על הטבות מס וניכויי הוצאות, והמערערת חויבה לשלם את הוצאות המשיב.