ה"פ 8261-08-12

תקציר

לתובע ולנתבע היו קשרים עסקיים והם החזיקו יחד במניות בחברה בשם פודרוניקס. מערכת היחסים הייתה סוערת ובמהלכה חתמו השניים על מספר הסכמים, שמאוחר יותר היו שנויים במחלוקת, והתובע טען כי כמה מהם היו מזויפים או מזויפים. ההסכם האחרון, הסכם היפרדות, נחתם ביום 16.4.2012 וקבע כי התובעת תשמור על הבעלות בפודרוניקס, ואילו הנתבעת תהיה בעלת חברה בת, NC. עם זאת, התובע ביטל את ההסכם ביום 8.6.2012 בנימוק של הפרה יסודית מצד הנתבע משום שלא שילם לה 10,000 ₪. בעקבות ביטול זה, פעלו שני הצדדים לטובת האינטרסים שלהם ללא התחשבות בשני. התובעת דרשה כי הסכם הפרידה ייקבע כחסר תוקף, אך החלק המאשר את בעלותה הבלעדית בפודרוניקס יישאר על כנו. בתוך כך, השתמש הנתבע בטופס העברת מניות מיום 30.10.2011 על מנת להעביר את כל מניות פודרוניקס על שמו. הנתבעת טענה כי יש לחלק את המניות שווה בשווה, ואילו התובעת טענה כי יש להכיר בה כבעלים היחיד של פודרוניקס. בית המשפט מצא כי הסכם ההפרדה ביטל את עצמו בהתנהלות שני הצדדים, ולכן יש לחלק את מניות פודרוניקס שווה בשווה, 50% כל אחת לתובע ולנתבע. כמו כן, נקבע כי לטופס העברת המניות מיום 30.10.2011 אין תוקף משפטי בשל הנסיבות המפוקפקות סביב יצירתו והתנהלות הצדדים לאחר מכן. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הצדדים במהלך ההליך, וציינה כי חלק ניכר מהראיות שהוצגו היו מיותרות, וניתן היה להתנהל אחרת בהתנהגותם כדי להימנע מהתדיינות משפטית. נפסק כי התובעת זכאית לסעד הצהרתי של בעלות ב-50% ממניות פודוניקס, ואילו 50% הנותרים יהיו בבעלות הנתבעת. הנתבע חויב לשלם לתובע 25,000 ₪ הוצאות משפט.