בש"פ 5223/23

תקציר

פסק הדין הוא פרי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בנוגע לשניים מפסקי דינו במ"א 1129-12-22. הראשונה נוגעת לקביעתן של ראיות מספיקות לכאורה לביסוס הטענות בדבר התעללות מינית בקטין שהועלו כנגד המערער. השני עניינו בהוראת בית המשפט על מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים. המערער ביצע עבירות לכאורה של אונס בת משפחה קטינה, קרי בתו בת הארבע עד שש, בין השנים 2012 ל-2014. קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה התבססה על דברי הקטין, עדויות תומכות של בני משפחה ועדויות של אנשי מקצוע טיפוליים ששוחחו עם הקטין. בערעור נטען כי דבריו של הקטין מכילים קשיים וסתירות רבות, ולכן אין לראות בהם אמינים דיים כדי להצדיק את הגבלת חירותו של המערער. הם הדגישו כי תיאוריו של הקטין לגבי תדירות ומיקום ההתעללות אינם סבירים וסותרים על ידי עדים אחרים. יתר על כן, אשתו של המערער לא הייתה עדה לסימני התעללות, ובהודעותיה של הקטינה לא היו סתירות כלשהן. המערער גם הטיל ספק ביכולותיה הקוגניטיביות של הקטינה והציע מניעים חלופיים אפשריים להאשמותיה. עם זאת, השופט שדן בערעור מצא כי אין בטענות אלה כדי לערער די הצורך בראיות כדי להצדיק התערבות בשלב זה של ההליך. השופט הסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי את הראיות והדגיש כי הערכות מהימנות אינן מקובלות בדיוני מעצר. באשר לצו המעצר נטען בערר כי המסוכנות הנשקפת מהמערער אינה גבוהה וכי מעצר בפיקוח אלקטרוני יהווה חלופה ראויה. השופט ציין כי אף שהמלצת שירות המבחן לפיקוח אלקטרוני אינה מחייבת, בית המשפט המחוזי שקל אותה וקבע הסדר מוצדק. השופט הסכים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בהתחשב באופי העבירות, בסכנה הפוטנציאלית לקטין ובאפשרות לשיבוש הליכי משפט. המסקנה הייתה כי אין עילה להתערב בהחלטות בית המשפט המחוזי, ולכן הערעור נדחה. עוד נקבע בפסק הדין כי המערער יוכל לעתור להעברה למעצר בפיקוח אלקטרוני לאחר סיום עדותו של הקטין, הצפויה בסוף ספטמבר 2023.