ת"א 3320-07-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשתה של חסיד לבטל את פסק הבוררות ומאשר את פסק הבוררות ואת ההחלטה החיובית. השופטת, המשנה יהודית שבח, לא מצאה כל הצדקה לבקשת הביטול של החסיד מטעמים משפטיים ומתחה ביקורת על התנהלותו של החסיד כלפי בת זוגו והגורמים הרלוונטיים. המחלוקת המרכזית הייתה סביב פרשנות תניית בוררות בהסכם שותפות. חסיד טען כי תניית הבוררות אינה חלה עליו וכי הצדדים המעורבים בסכסוך אינם מחויבים לבוררות. עם זאת, בית המשפט הסכים עם עמדתו של קוכמן כי תניית הבוררות תקפה וישימה, והיא חלה גם על השותפים הנוכחיים שמחליפים את החותמים המקוריים. השופט דחה גם את טענותיו של חסיד שערערו על סמכות מינוי הבורר, על סמכותו של הבורר ועל חוקיות פסק הבוררות, וציין את חוסר תום הלב וחוסר ההצדקה של חסיד בתביעות אלה. יש לציין כי הסכם השותפות קבע כי הבורר אינו מחויב לדין המהותי, ולחסיד היו הזדמנויות רבות לערער על הליכי הבוררות, אך בחר שלא להיות נוכח או להציג את טענותיו. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי פסק הבורר עולה בקנה אחד עם הסכם השותפות ואינו סותר קביעות קודמות. חסיד חויב לשאת בהוצאות הבקשה, בסך 75 אלף שקל. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים וניתנה ביום 8.11.2022.