ה"פ 2173/03

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך רכושי בין יורשים, והשאלה המרכזית היא האם ניתן לאכוף פסק דין קודם, שככל הנראה לא כלל באופן פורמלי את אחד היורשים כנתבע, כנגד אותו יורש. השופט פותח בציטוט החוקים הרלוונטיים ופסקי דין קודמים, וקובע כי במקרים של ירושה, על היורשים לפעול פה אחד או לבקש את אישור בית המשפט למעשיהם. כל החלטה של בית המשפט לגבי העיזבון חייבת לכלול גם את כל היורשים כנתבעים, כדי לא לתת פסק דין שחל רק על חלק מהם. במקרה הנוכחי, ברור כי המבקש, שהוא אחד היורשים, היה מודע לתביעה הקודמת ולהליכים שבה, ואף נטל חלק פעיל בניהול התיק, אך לא הסכים פורמלית לייצוג העיזבון. לפיכך, השופט מחליט לדחות את בקשת המבקש, ומכאן משתמע כי אכן ניתן לאכוף את פסק הדין הקודם נגדם. המבקש נדרש לכסות את הוצאותיו של אחד המשיבים, ואילו השופט אינו מוציא כל צו להוצאות בעניינו של המבקש ושל הוועדה המקומית. החלטה זו הינה סופית וניתנת בהעדר הצדדים.